הקהילה הביסקסואלית בישראל: 60% חוו ביפוביה מצד הקהילה הגאה

סקר מקיף שנערך על ידי מרכז ניר כץ של האגודה למען הלהט”ב והפורום הבי פאן פולי חושף את החוויות הביפוביות ומקורותיהן, מהן סובלים חברי הקהילה. “קריאת השכמה להתחיל לטפל ברצינות בסוגיות של ביפוביה בתוך הקהילה הגאה”

הקהילה הביסקסואלית בישראל: 60% חוו ביפוביה מצד הקהילה הגאה

בחודשים האחרונים ערכו מרכז ניר כץ של האגודה למען הלהט”ב והפורום הבי-פאן-פולי סקר מקיף בנושא ביפוביה, במטרה לזהות את סוגי החוויות הביפוביות העוברות על חברי הקהילה בישראל.

תוצאות הסקר מציגות מציאות לא נעימה במיוחד, בה חברי הקהילה הביסקסואלית מתמודים עם חוויות ביפוביות ברמות שונות, המתרחשות כמעט בכל המרבים, הציבוריים וגם הפרטיים.

“המטרה של הסקר הייתה להתחיל לבדוק את המצב של הקהילה הביסקסואלית בישראל”, מסביר דורון מוסנזון, “ישנם מחקרים ודו”חות ישראליים בודדים שבכלל התייחסו לביסקסואלים באופן נפרד מהומואים ולסביות, ואף אחד שמתעסק בביפוביה באופן ספציפי. מחקרים מחו”ל מראים לנו שבהרבה מקרים ישנם פערים והבדלים בין החוויות של הומואים ולסביות לאלו של ביסקסואלים וביסקסואליות, אבל עדיין מחקרים לפעמים מקבצים הומוסקסואלים וביסקסואלים ביחד. בנוסף, ביסקסואלים נוטים להתקל הרבה פעמים בתגובות שפוסלות את הקיום או החשיבות של חוויות ביפוביות. הסקר שלנו נועד לשרטט ולהדגים כמה חוויות ביפוביות הן נפוצות בחייהם של ביסקסואלים ולהתחיל לעורר דיון על הדרך שבה מתמודדים עם זה, בתוך הקהילה הגאה ומחוץ לה. אני גם מקווה שהסקר הזה יפתח את הדרך לסקרים נוספים שיבדקו את מצבם של ביסקסואלים בתחומים כמו בריאות, עבודה, וחוויות בקהילה הגאה באופן מעמיק יותר. ביסקסואלים מהווים בין שליש לשני שליש מהקהילה הגאה ועדיין לא מקבלים תשומת לב אלא פשוט מניחים שהחוויות שלהם זהות לאלו של הומואים ולסביות – או גרוע יותר, שהמצב שלהם יותר טוב בגלל שהם “חצי סטרייטים”.

זהותם של המשתתפים בסקר

הסקר נערך בקרב כ-600 נשאלים ונשאלות המגדירות את עצמן כא.נשים מולטימשיכתיים. חתך המשתתפים בסקר מצביע על הגיוון של המשתתפים מבחינת הזהות המינית והמגדרית: (הסה”כ מעל ל100% מאחר ולמשתתפים ניתן לבחור יותר מהגדרה אחת)

נתון מעניין נוסף הוא הסטטוס הזוגי של המשתתפים בסקר. כ-48% מהמשתתפים בסקר נמצאים במערכת יחסים, כאשר מחציתם במערכת יחסים עם מגדר אחר. נתון זה חשוב להבנת גילויי הביפוביה בתוך הזוגיות והמשפחה.

האחוז הגבוה של נשאלים (17%), שסימנו שהם א-בינאריים מבחינה מגדרית, מדגים את החפיפה היחסית גדולה בין חוסר בינאריות מינית וחוסר בינאריות מגדרית. נתון דמוגרפי משמעותי נוסף קשור למערכות יחסים: מבין אלו שאמרו שהם במערכת יחסים כחצי אמרו שהם במערכת יחסים עם מגדר אחר (כרבע מכלל הנשאלים).

“זו אותה קבוצה שמרגישה פחות בנוח בקהילה הגאה ושמפקפקים יותר במקום שלה בקהילה”, מסביר דורון מוסנזון, “זה אומר שיש לנו פה קבוצה משמעותית של אנשים ששייכים לקהילה הגאה אבל מרגישים מודרים ממנה בגלל המגדר של בן/ת הזוג שלהם. זה סוגיה שהקהילה הגאה חייבת להתחיל להתייחס אליה”.

מהם גילויי הביפוביה הנפוצים ביותר?

על מנת לברר מהם גילויי הביפוביה הנפוצים, הסקר הציג בפני הנשאלים 13 חוויות ביפוביות נפוצות וביקש מהנשאלים לדווח על גילויי הביפוביה בהם נתקלו. כמעט כל הנשאלים (98.5%) חוו איזושהי חוויה ביפובית, כאשר המספר הממוצע של סוגי חוויות ביפוביות שונות שדווחו היה 8 (מבין ה13 שהופיעו בסקר). גם גילוי הביפוביה שזכה לאחוזי הדיווח הנמוכים ביותר הגיע ל-42%, נתון המראה כמה ביפוביה היא דבר נוכח בחיים של ביסקסואלים, וכמה גדול המגוון של הסטיגמות והתפיסות השליליות הקיימות כלפי ביסים.

זה רק שלב: התייחסו אל הזהות המינית שלהם בתור שלב
מחיקה: התייחסו אליהם כהומוסקסואלים/הטרוסקסואלים גם לאחר שהזדהו כביסקסואלים
חוסר החלטיות: התייחסו אל הזהות המינית שלהם כסימן של חוסר החלטיות או חוסר יציבות
הכחשה: הכחישו בפניהם את האפשרות שישנם אנשים שנמשכים ליותר ממגדר אחד
התבדחות: התבדחו על הזהות המינית שלהם באופן שגרם להם להרגיש לא נעים
שאלות לא נעימות: שאלו אותם שאלות אישיות לא נעימות לגבי הרגליהם המיניים או פרטנרי עבר על רקע זהותם המינית
עידוד לבחור מגדר אחד: עודדו אותם “לבחור” במגדר אחד או להיות בקשר רק עם בני מגדר אחד
הצעה מינית לא רצויה: הציעו להם הצעה מינית לא רצויה על רקע זהותם המינית
דבר שולי: שהתייחסו אל הזהות המינית שלהם כדבר שולי או לא חשוב
פקפוק במקום בקהילה: שפקפקו במקום שלהם בקהילה הגאה
חוסר אמינות: התייחסו אל הזהות המינית שלהם כסימן של בוגדנות או חוסר אמינות
מחלה או פגם מוסרי: התייחסו אל הזהות המינית שלהם כסימן של מחלה, בעיה נפשית, או פגם מוסרי
הסתרה: דרשו שלא יספרו על זהותם המינית או על פרטנרי/ות עבר לאנשים אחרים

עוד בנושא:  פסטיבל הקולנוע הגאה - הנקודה הישראלית

מרחבי הביפוביה

נתון נוסף שביקש הסקר לבדוק הוא באילו מרחבים מתרחשות החוויות הביפוביות. האם א.נשים מולטי משיכתיים חווים חוויות ביפוביות בעיקר מצד זרים ופחות מצד הקהילה? האם חוויות ביפוביות נפוצות יותר מצד בני משפחה ופחות מצד חברים?

עברו בין מרחבי הביפוביה על מנת לראות את גילויי הביפוביה השכיחים ביותר מכל מרחב:
(הנתונים לגבי אנשי טיפול הם מתוך אלו שדיווחו שיש להם איש טיפול רלוונטי)

מנתוני הסקר ניתן לראות כי אף מרחב אינו מהווה מקום בטוח לגמרי. בעוד הצעות מיניות לא ראויות ושאלות מטרידות מגיעות בעיקר מזרים, עידוד לבחור מגדר אחד מגיע דווקא מבני משפחה ואנשי טיפול. עוד ניתן לראות כי מחיקה ביסית והתייחסות אל ביסקסואליות כאל שלב חולף, קיימת באחוזים גבוהים דווקא מקרב בני משפחה, חברים והקהילה הגאה. העובדה שביפוביה מגיעה בו זמנית מצד אנשים קרובים כמו בני משפחה וחברים ומצד אנשים זרים, יחד עם אחוז משמעותי שמגיע מצד הקהילה הגאה עצמה, מראה שלהרבה ביסקסואלים “אין איפה להתחבא” מביפוביה. חצי מהנשאלים אפילו דיווחו על חוויה ביפובית מצד בן/ת זוג, האדם שכביכול אמור להיות הכי קרוב אליהם.

מי סובל יותר מביפוביה?

מניתוח של התשובות לפי המגדר של העונים, ניתן לראות כי גברים נתקלים הכי מעט יחסית בחוויות ביפוביות, לעומת נשים. ואילו ג’נדרקווירים נתקלים בהכי הרבה חוויות ביפוביות, מלבד הטרדות מיניות, בהן נתקלות יותר נשים.

עוד בנושא:  הגיע הזמן לפרוץ את גבולות המגדר וליצור איחוד מגדרי

לחצו על החוויה הביפובית כדי להשוות בין המגדרים השונים

 

האם יש נתונים שהפתיעו במיוחד?
“הנתון שהפתיע אותי הוא המנעד הרחב של החוויות הביפוביות”, מסביר גיל פישהוף, רכז מרכז ניר כץ של האגודה למען הלהט”ב, “ציפיתי לדיווחים על חוויות ביפוביות מצד זרים, במשפחה וגם בקהילה, אבל העובדה שאנשים בי-פאן-פולי נתקלים בחוויות ביפוביות באחוזים כול כך גבוהים גם במערכות זוגיות, גם בקרב שירותי רווחה ורפואה, ובמערכת החינוך – הוא נתון מטריד מאוד. אחד הדברים שאנחנו רואים במרכז ניר כץ הוא שלחוויות להט”בופוביות יש אפקט מצטבר, וכאשר אדם חווה חוויה ביפובית שוב ושוב, הרי שההשפעה, הטראומה היא גדולה מאוד. אחד הדברים המצערים ביותר בעבורי בתוצאות הסקר הוא ללמוד עד כמה נפוצה התופעה שאנשים בי-פאן-פולי נמנעים מלהגיע למרחבים קהילתיים, משום שאלו נחווים כמוחקים או פוגעים. אני חושב שזה האתגר של כולנו כקהילה להפוך את המרחבים שלנו למקבלים”.

“הביפוביה והדחייה שביסקסואלים חווים מתוך הקהילה הגאה צריכים להדאיג אותנו מאוד כקהילה גאה, וארגונים גאים בפרט”, מסביר דורון מוסנזון, “יותר מחצי מהמשיבים אמרו שפקפקו במקום שלהם בקהילה הגאה, ומספרים אלה גדולים אפילו יותר בקרב ג’נדרקווירז ובקרב ביסקסואלים בזוגיות עם בן/ת זוג ממגדר אחר. כמעט רבע (23%) מהמשיבים אמרו שהם נמנעו במידת מה או פעמים רבות מלהגיע לאירוע או מרחב של הקהילה הגאה עקב יחס ביפובי. יש כאן קבוצה גדולה מאוד של אנשים שמשתייכים לקהילה הגאה (סקרים מחו”ל מראים שאנשים שמזדהים כביסקסואלים מהווים בין שליש לשני-שליש מהקהילה הגאה) אבל מודרים ממנה. הנקודה הזו היא מאוד משמעותית כי המחסור בתמיכה חברתית בנושא המיניות מצד הקהילה הגאה ובכלל יכול להוות גורם מרכזי לתחושות של חרדה, דיכאון, ואובדנות שכה שכיחות בקרב ביסקסואלים. המספרים האלה הם קריאת השכמה להתחיל לטפל ברצינות בסוגיות של ביפוביה בתוך הקהילה הגאה”.

איזה שימושים ייעשו עם המידע החשוב שנאסף?
“אנחנו מתכננים להוציא דו”ח מסודר שבתקווה יוכל לשמש ארגונים גאים ולא גאים כאחד להבין קצת יותר טוב את מצבה של הקהילה הביסקסואלית”, מסביר מוסנזון, “ובעיקר להעלות את המודעות לסוגיות ביסקסואליות. וכמובן שיעודד מחקרי וסקרי המשך לבאר את המצב של הקהילה לעומק ובהקשרים שונים”.

“אני רואה חשיבות גדולה במיוחד בדו”ח ככלי ליצירת שינוי דווקא בתוך הקהילה הגאה – אצלינו בבית”, מסכם פישהוף, “אחד הדברים שמבדילים לצערי את הקהילה הביסית מחברים אחרים בקהילה הגאה הוא שבעוד שהומואים, לסביות וטרנסג’נדרים מוצאים בדרך כלל בית וקבוצת שייכות בתוך הקהילה הגאה, אנשים ונשים ביסקסואלים פעמים רבות חווים חוויה של דחיה גם בתוך הקהילה הגאה – ואת זה אנחנו חייבים לשנות לפני כל דבר אחר. זה בידינו ובכוחינו. כך שאני רוצה שהדוח הזה יעורר דיון בתוך הקהילה- גם בתוך הארגונים, וגם בגורמים אחרים בקהילה (מובילי דעת קהל, פעילי רשתות חברתיות מובילים/ות) ובכלל ברמה האישית”.

תגובה אחת

  1. ירון הגב

    הבעיה בבניית מערכת יחסים יציבה עם בי שתמיד יהיה חסר הצד השני ולכן מערכת היחסים צריכה להיות פתוחה מלכתחילה, מה שהרוב אינו רוצה.

השארת תגובה