לשבור את תקרת הזכוכית בכנסת הבאה

צילום: יח”צ

הכנסת ה-20 התאפיינה בדיסוננס הולך וגדל בכל הקשור ליחס לקהילה הגאה: בעוד התמיכה של הציבור הישראלי בקהילה הגאה רק הלכה והתעצמה, עד לשיא של המחאה הגדולה בקיץ האחרון, כוחות החושך בסיוע השמרנים בממשלה בלמו כל התקדמות לשוויון לקהילה.

לי, כיו”ר שותפה של השדולה הגאה בכנסת, המתח היה בולט מתמיד. ב2016 קיימנו לראשונה יום מיוחד בכנסת שהוקדש לקהילה הגאה, ומאז המשכנו לקיימו מדי שנה. ביום זה, הכנסת לובשת צבעי גאווה, הוועדות דנות בנושאים הנוגעים לחייהם וחייהן של בני ובנות הקהילה, ובמליאה עולות להצבעה הצעות חוק לקידום זכויות הקהילה. מדי שנה, התכנסו ארגוני הקהילה עם חברי הכנסת והציבור הרחב הוזמן, במטרה להעלות נושאים שבשגרה מושתקים. שיתוף הפעולה של יו”ריות השדולה הביא בין היתר להגדלת תקציב משרד החינוך לארגון איג”י כדי שעבודת הקודש של הארגון תורחב ותמשיך לצמוח, והארגון יהווה בית חם לאלפי בני ובנות נוער להט”בים ברחבי הארץ. פעלנו עבור מענים לקהילת הטראנסים בבריאות, ברווחה ובדיור ופעלנו עבור תקציב לארגון חוש”ן עבור העברת סדנאות והכשרות בבתי הספר ובצבא.

לצד ההצלחות, נאלצנו באופוזיציה לנהל קרב בלימה מתמשך וסיזיפי מול ממשלה שמרנית ומקובעת, שמבקשת להגביל את החירות ולפגוע בשוויון, ובתוך כך לפגוע בזכויות הבסיסיות ביותר של הקהילה הגאה. כך הצלחנו פעם אחר פעם למנוע מהלכים שנועדו לפגוע בקהילה, כמו הנסיון להכניס את המשפט העברי לחוקי היסוד של מדינת ישראל או הנסיונות לבטל מצעדי גאווה או להציב בהם גדר הפרדה.

כשאני מסתכלת קדימה על תוצאות הבחירות לכנסת ה-21 – אני רואה הזדמנות אדירה להוביל את המאבק הלה”טבי לשלב הבא. לא עוד הצלחות קטנות בבתי המשפט, הגיע הזמן שנתרגם את התמיכה הציבורית הגורפת כדי להשפיע דה-פקטו על ספר החוקים

למול רצון הממשלה להפלות להט”בים בזוגיות ובמשפחה, הגשתי את הצעת החוק לשוויון באימוץ. בעקבות הצעת החוק ופסיקת בג”צ, שחייבה את הממשלה להציג הצעה שוויונית, הוקמה ועדה בועדת הרווחה שקבעה שיתאפשר אימוץ  גם ללהט”בים. במידה וההחלטה לא תיושם, אעלה להצבעה את הצעת החוק שלי בכנסת הבאה. גם המאבק על הכללת להט”ב בחוק הפונדקאות טרם נגמר. ראש הממשלה ניסה לבצע עוד אחד מהזיגזוגים שלו על חשבון הקהילה הגאה, ואחרי שהתחייב הצביע נגדה. אבל הציבור יצא לרחובות ומאות אלפי אנשים ונשים הצביעו בעד המשפחה הלהט”בית.

האפליה אינה עוצרת רק בתחומי הזוגיות, הנישואין והקמת משפחה, אלא גם בנושאים של דיני נפשות. איך ניתן להסביר את התנגדות הממשלה להצעות החוק שלי להכשרת אנשי מקצועי בתחומי החינוך והבריאות לטיפול בקהילה הלהט”בית, או להגנה מפני “טיפולי המרה”? אפילו קידום הצעת חוק הפרשנות שהעברתי בקריאה טרומית יחד עם ח”כ דב חנין, שקובעת איסור אפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית, טורפד על ידי הקואליציה. כל זה מעיד, יותר מהכל, כי הלהט”בופוביה של הממשלה הנוכחית אינה קשורה רק לווטו מצד החרדים והדתיים, אלא נובעת מפחדנות מקידמה או שינוי. אבל מילות תמיכה וחנופה מראש הממשלה או מראשי מהקואליציה אינן מספיקות לנו, אנחנו רוצים ורוצות מעשים.

כשאני מסתכלת קדימה על תוצאות הבחירות לכנסת ה-21 – אני רואה הזדמנות אדירה להוביל את המאבק הלה”טבי לשלב הבא. שינוי המדיניות דורש את שינוי ההנהגה הנוכחית והקמת ממשלת מרכז-שמאל ליברלית חזקה, שתחזיר את ישראל להיות מדינה פורצת דרך, גם עבור הקהילה הגאה. הגיע הזמן שנתרגם את התמיכה הציבורית הגורפת כדי להשפיע דה-פקטו על ספר החוקים; לא עוד הצלחות קטנות בבתי המשפט כדי להשיג צו הורות שיבוטל בדיעבד בידי משרד הפנים, ולא עוד “מטפלים” שמסכנים את הנוער ברחבי הארץ ופוגעים בזהותם וברגשותיהם. הבחירות האלו הן ההזדמנות של הקהילה לפרוץ קדימה ולשבור את תקרת הזכוכית של הקהילה בכנסת הבאה. כדי לנצח, כולנו צריכים וצריכות להתגייס כדי לוודא שהממשלה הבאה תהיה נקייה משמרנות, דעות קדומות ולהט”בופוביה. זה בידיים שלנו- ואנחנו ננצח.