מערכת WDGלרגל יום האיידס העולמי מציג הוועד למלחמה באיידס נתונים חדשים בנוגע למודעות הציבור בכל הקשור לבדיקות HIV וחיים עם HIV | כמה אחוזים מהציבור שמעו על טיפול הPrEP? כמה נבדקו ל-HIV במהלך חייהם וגם ב-2018 – כמה אנשים מתקשים לראות את עצמם בזוגיות עם אדם שחי עם HIV?
Pixabay | cc0
לקראת יום האיידס העולמי שיצויין ביום שבת ה- 1.12, הזמין הוועד למלחמה באיידס סקר שבוחן עמדות בציבור הישראלי בנושא HIV ואיידס. הסקר בוצע על-ידי חברת “TACK אסטרטגיות צמיחה” באמצעות סקר אינטרנטי שהקיף 500 משיבים בוגרים בסה”כ, מתוכם 400 משיבים המשתייכים למגזר היהודי (18 ומעלה, מחציתם גברים ומחציתם נשים) ולראשונה, 100 משיבים נוספים המשתייכים למגזר הערבי (נשים וגברים בגילאי 18-40).
נושא מרכזי שעלה בסקר הוא יחס האוכלוסיה כלפי בדיקות HIV.
70% מהמשיבים במגזר היהודי (חילוניים ומסורתיים) מעולם לא ביצעו בדיקה לגילוי הנגיף, 17% ביצעו את הבדיקה ב-5 השנים האחרונות, 7% ביצעו אותה בשלוש שנים האחרונות ו-6% ביצעו את הבדיקה בשנה האחרונה, כאשר שכיחות מבצעי הבדיקה גבוה יותר בקרב גילאי 35-54 (46%) לעומת יתר הגילאים (בגילאי 18-34- 27% ובגילאי 55+ 12%).
הסקר מצביע על פער משמעותי ביותר בין החברה היהודית לחברה הערבית בכל הנוגע לבדיקות HIV. בעוד שבקרב המשיבים היהודים, 30% ביצעו לפחות פעם אחת בדיקה, הרי שרק 15% מכלל המשיבים הערבים ביצעו זאת.
[irp posts=”36266″ name=”ארועי יום האיידס העולמי 2018 – בסימן עלייה במספר הנשאים החדשים”]
בנוגע לשאלה על העדפה למיקום ביצוע בדיקת HIV, קיימת העדפה ברורה לבדיקה אנונימית דרך ארגון מקצועי – למעלה ממחצית מהציבור מעדיף להיבדק בצורה אנונימית, דרך ארגון מקצועי (57% מהמגזר היהודי (חילוניים ומסורתיים), בעוד שרק שליש (33%) מהמגזר היהודי יעדיפו להיבדק דרך קופת החולים בצורה מזוהה. 10% מסרו כי היו מעדיפים להיבדק בביה”ח באופן מזוהה ובלבד שהפרטים לא יעברו לרופא המשפחה שלהם.
הטיפול התרופתי ואמצעי המניעה התקדמו, הציבור עדיין לא
בספטמבר 2017 אושר בישראל ה-PrEP טיפול המונע הידבקות ב-HIV, וקופות החולים מוכרות אותו במסגרת הביטוחים המשלימים במחיר שעומד לכל הפחות על 300 ₪ בחודש. הנתונים מראים כי רוב מוחץ של הציבור כלל לא יודע על אמצעי המניעה הנוסף, כאשר 90% מכלל המשיבים (יהודים וערבים) מעולם לא שמעו עליו. בקרב המודעים לטיפול זה (10%), קיים כמעט שוויון בין אילו שהיו בוחרים להשתמש בטיפול לבין אילו שלא היו בוחרים, במידה והטיפול היה נמכר במחיר של עד 100 ₪ (46% השיבו בחיוב ובעיקר נימקו זאת כי זה יוריד את החרדות בעוד 54% השיבו בשלילה ובעיקר נימקו זאת כי ישנן מחלות מין אחרות שניתן להידבק בהן).
גם חוסר הידע והסטיגמה ממשיכים. כ-80% מכלל המשיבים (יהודים וערבים) ציינו כי לא ירגישו בנוח להיות במערכת יחסים עם אדם שחי עם HIV. רבע מכלל המשיבים ענו כי לא ירגישו בנוח להיות במערכת יחסים עם אדם שחי עם HIV כיוון שירצו להביא ילדים לעולם. בנוסף, 54% ענו כי לא ירגישו בנוח באופן כללי, 17% ענו כי יסכימו להיות במערכת יחסים רק עם קונדום ו-4% השיבו כי ירגישו בנוח לקיים מערכת יחסים שכזו.
לצד ההתקדמות באמצעי המניעה, קיימת התפתחות רפואית של ממש בכל הקשור לטיפולים עבור אנשים החיים עם HIV. הוועד למלחמה באיידס הצטרף לקמפיין העולמי של Undetectable = Untransmittable) U=U) שמשמעותו היא כי אדם שחי עם HIV ומקבל טיפול באופן מיטבי כלל לא יכול להדביק בעת קיום יחסי מין ללא קונדום. אף שעובדה זו ידועה כבר מספר שנים מבחינה מחקרית ורפואית, קיימת מודעות נמוכה בקרב הציבור הרחב לנושא, כאשר 73% מכלל המשיבים (יהודים וערבים) טענו שמעולם לא שמעו על נושא זה, 17% הצהירו כי שמעו אבל לא האמינו ועוד 10% חשבו שזה נאמר רק כדי להרגיע אנשים.
למרות חוסר הידע בנושא, רוב הציבור אינו מעניק חשיבות מיוחדת לחינוך למיניות בריאה בבתי הספר התיכוניים. רק 10% מכלל המשיבים סברו כי הכי חשוב לכלול אותו במערכת השיעורים. הנושא הראשון הוא זהירות בדרכים (31%), לאחריו סמים ואלכוהול (26%) , דמוקרטיה (17%) ויהדות (16%). נתון זה מתחבר לנתונים בסקרים קודמים של הוועד למלחמה באיידס שנערכו בקרב בני נוער, בהם נמצא כי פניה אל יועץ/ת ביה”ס נמצא בתחתית רשימת המקורות אליהם יפנו בני הנוער במטרה לקבל אינפורמציה על התנהגות מינית, ואילו המורים והמורות כלל אינם נחשבים למקור למידע שכזה. למי כן יפנו בני הנוער? 30% מהם השיבו כי המקור הראשון אליו יפנו הוא האינטרנט, אחריו החברים (21%) ולאחר מכן ההורים (18%).
[irp]
“לצערנו הרב, הסטיגמה החברתית כלפי הנושא ובייחוד כלפי אנשים החיים עם HIV עדיין קיימת בישראל של שנת 2018”, מסר עו”ד חן שמילו, מנכ”ל הוועד למלחמה באיידס, “המאבק בבורות הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק ב-HIV ואיידס שלצערנו סובל ממחסור קשה במשאבים למרות העלייה במתגלים החדשים בשנת 2017. התוצאות מצביעות על שתי מגמות מדאיגות ביותר – הראשונה היא הפער הגדול בין החברה היהודית לחברה הערבית בתחום זה שכלל איננו זוכה למענה מצד משרד הבריאות, והשני הוא בורות גדולה בקרב הציבור על חשיבות החינוך למיניות בריאה. על משרד החינוך להתעורר ולפעול ביחד עמנו לצמצום מהיר של פער זה, בייחוד לאור העלייה התלולה בשיעור מחלות המין המידבקות בישראל”.