fbpx

“אפשר להיות בריאים בכל מידה”

קבוצת "בשביל הבריאות" מארגנת פעילויות ספורט קבוצתיות ברוח הבודי פרייד, ובדגש על הכלה וסובלנות. ג'ורג' אבני הגיע לקבוצה בשביל הבריאות, ונשאר בשביל החבר'ה (או להפך?)
bishvil_habriut1
צילום: גיל גרין

אני לא טיפוס ספורטיבי במיוחד.
ליתר דיוק, לא עשיתי פעילות ספורטיבית מאז שיעורי ההתעמלות בתיכון, חוץ מלרוץ אחרי אוטובוס. במשך השנים ניסיתי ללכת עם הזרם ולהרשם לחדר כושר, היה נחמד להסתכל על הגברים שהתאמנו שם, אבל פחות נחמד להרגיש שמסתכלים עלי, ובגדול זה די שעמם אותי. לא וויתרתי לעצמי וקניתי משקולות הביתה, ואני משתמש בהן עד היום באופן קבוע, כמעצור לדלת.

אחרי הווידוי הזה, אתם יכולים להבין לבד כמה קשה להוציא אותי מהבית במוצאי שבת גשומה רק כדי לעשות ספורט. אבל בכל זאת הגעתי אל סטודיו בדרום תל אביב, שם נפגשה קבוצת “בשביל הבריאות“, המארגנת פעילויות ספורט משותפות לגברים הומואים.

“בלי נעליים”, ביקש המדריך, ואני חלצתי את נעלי הספורט שלי ועליתי על המזרן.

ובעוד נעלי ההתעמלות המופתעות שלי נחות להן על ספסל בכניסה לסטודיו (למה הוא קנה אותנו לעזאזל?!) שאר הגוף שלי קיפץ וניתר כמו איילה, לא חיננית במיוחד.

אחרי כמה דקות של תרגילים הבנתי שהאימון הזה הוא ממש לא צחוק. רמת הקושי הולכת ועולה ככל שהאימון מתקדם, והמדריכים לא מרפים ולא מוותרים לאף אחד, ואם צריך גם ניגשים כדי לדאוג שארים אם הישבן בצורה הנכונה.

בין סט לסט שחררו המדריכים את המתאמנים להפסקת מים. הזדמנות מצוינת עבורי לנצל את הנשימות האחרונות שנשארו לי כדי לשאול את המתאמנים מה הביא אותם לכאן. המילים כושר ובריאות מופיעות בחלק מהתשובות, אבל גם תחושת נוחות, חברות, הכלה וסביבה בטוחה.

“קבוצת “בשביל הבריאות” היא קבוצה חברתית תומכת שהוקמה מתוך צורך ורצון של חברי הקהילה”, מסבירים לי משה מחלב ואריאל וורובל, יוזמי ומאמני הקבוצה, “הקבוצה מושתתת על העיקרון שספורט נעשה בשביל הבריאות ושאפשר להיות בריאים בכל מידה. בפעילויות שלנו אנחנו מדגישים כי מראה חיצוני איננו פרמטר בהוויית האימון, ומבטיחים לאפשר סביבת פעילות מכילה, סובלנית ובטוחה כדי שאנשים ירגישו נעים להמשיך להתאמן ללא תנאים”.

ויש גם ספורט. והרבה. הקבוצה מקיימת ריצות קבוצתיות בכל מוצאי שבת, הנערכות בקבוצות ברמות קושי שונות על מנת שכולם יוכלו להשתתף, וכן אימוני כושר בשישי בצהרים.

עוד בנושא:  בין שתי המלחמות: עולים להטב"ק ממדינות פוסט-סובייטיות

“התחלנו את קבוצת הריצה לפני חצי שנה עם ריצה של 4.5 קמ’ ו5 משתתפים”, מוסיף אריאל, “בחודש השלישי שהגענו לריצה ועמדו מולנו 50 רצים, הבנו שעשינו משהו נכון. הצלחנו לספק לאנשים שמעולם לא התאמנו אלטרנטיבה טובה ונעימה לאימון. מתוך האחריות שלנו והמקצועיות, פתחנו גם קבוצה של הליכה, לאנשים שעדיין לא יכולים לרוץ, ושלוש קבוצת ריצה באורכים וקצבים שונים”.

bishvil_habriut2

ריצות קבוצתיות בכל מוצאי שבת | צילום: גיל גרין

האימון מסתיים והחבר’ה מתקבצים לתמונה קבוצתית, שעולה מיד לקבוצת הפייסבוק הסגורה, כדי לדרבן את כל אלו שלא הגיעו ולהראות להם מה הם הפסידו. ממש כמו סלפי מהחדר כושר, רק המוני. קבוצה חברתית כבר אמרנו? ובאמת, אלו שמגיעים “בשביל הבריאות” נשארים בגלל החברה. האנשים בקבוצה כבר הפכו לחברים, וחוץ מפעילויות הספורט, הם מארגנים גם פעילויות חברתיות משותפות, מפגשים וטיולים. בעמוד הפייסבוק שלהם תוכלו להתעדכן בכל הפעילויות, ואחרי שתגיעו לאחד האימונים תצורפו גם לקבוצת הפייסבוק הפרטית של חברי הקבוצה, שם תוכלו להחמיא או לקטר על האימון האחרון.

לסיכום:
מה לא ציפיתי? לא ציפיתי שהמפגש יהיה כל כך מקצועי ורציני. הייתי בטוח שבסופו של דבר אפגוש חבורה של אנשים שמנצלים את הספורט כדרך לפגוש גברים, כמו שקורה בהרבה פעילויות של הקהילה. אבל להפתעתי הבחורים שהיו שם היו הכי אינטו איט. אפילו מהפסקות השתייה הם חזרו בזמן.

מה ציפיתי? שיהיה יותר קל. אבל אתם יודעים איך אומרים, קשה באימונים…

לחזור או לא לחזור? בהחלט לחזור. כמה דקות אחרי שהבנתי שאני לא אתאשפז היום, הרגשתי מלא מרץ ואנרגיות, שאפילו הנסיעה חזרה לפתח תקווה לא הצליחה להוריד.

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר WDG לא יפרסם תגובות המפרות את תנאי השימוש של האתר, לרבות תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון מבזה או פוגעני.

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן