pexels | cc0
בוועידת החינוך בכנסת, שהוקדשה לשבוע הגאווה, עלה הנושא הכאוב הבא – נכון להיום, שנת 2020, מעולם לא יצא חוזר מנכ”ל רשמי ממשרד החינוך, המתווה מדיניות כלשהי, לצוותי ההוראה והחינוך, כיצד עליהם לנהוג בנער.ה שיצאו מהארון, כיצד להתייחס למורה בביה”ס שיצאה מהארון, כיצד להגן על נערים.ות שספגו להט”בופוביה בבית ספרם, במשפחות להטב”יות, בתלמידה המבקשת מכיתתה ומצוות ההוראה לפנות אליה בלשון נקבה למרות שהמין אליו נולדה שונה, בתופעת האאוטינג ובאלימות כנגד תלמידים ותלמידות להט”ב.
ההתעלמות מקהילה הגאה בחוזרי מנכ”ל מדאיגה במיוחד כשחושבים על כך שבכל בית ספר, יש, הסתברותית, אחוז לא מבוטל של ילדים, ילדות, נערים ונערות, גם מורים ומורות ששייכים לקהילה הגאה ועלולים להחזיק מצוקה רבה מסביבה עויינת או במקרה הטוב מצוקה על סביבה שמתעלמת מנושא זה. כיום גם ניתן למצוא תלמידים/ות סטרייטים, שמגיעים ממשפחות, בהן חלק מבני המשפחה הקרובה או הרחוקה משתייך לקהילה הגאה, כמו גם ילדים למשפחות חד מיניות. אם ניקח את כל אלו בחשבון, נגיע למספרים מאוד גדולים של א.נשים במערכת החינוך, אשר להם זיקה קרובה לא.נשי הקהילה בגאה. ולמרות זאת, אין עד היום שום אזכור פורמאלי במשרד החינוך למדיניות בנושאים אלו המעוגנת בחוזר מנכ”ל.
ח”כ רם שפע אמר בוועידת החינוך: “בהתעלמות מסוגיית הלהט”ב, משרד החינוך בעצם אומר לצוותי החינוך, שכל אחד יעשה מה שהוא מבין”. הבנה זו מדאיגה היות ורבים בצוותי ההוראה לא נחשפו, לא רוצים להחשף או שהם פשוט אינם בעלי ידע ורגישות לקהילת הלהט”ב.
חשוב לדעת, כמעט בכל המסגרות החינוכיות בארץ עובדים פסיכולוגים חינוכיים, אנשי מקצוע הפסיכולוגיה הכפופים לשירות הפסיכולוגיה-הייעוצי של משרד החינוך. הם אמונים על רווחת התלמידים והתלמידות החל מגילאי הגן, גילאי טרום חובה הרכים, ועד לסיום שנות הלימודים בתיכון.
בעבודתם הפסיכולוגיות והפסיכולוגים נפגשים גם עם מורים ומנהלים, פועלים בציר הפרטי ובציר המשפחתי להדרכות הוריות, מטפלים ומאבחנים ילדים ונוער. ואולם, גם אנשי הפסיכולוגיה, אשר אמונים על רווחתם הנפשית של תלמידי ביה”ס, לא תמיד מחזיקים ידע מעמיק בסוגיות להט”ב, וזה על אף ההכשרה הארוכה, אשר כוללת לימודים לתואר ראשון ושני ולפחות 4 שנות התמחות.
על רקע זה , נולד לפני כשנתיים, פורום של מספר פסיכולוגים, מערים שונות בארץ, העוסק בסוגיות להט”ביות בעולם הפסיכולוגיה החינוכית. הפורום התרחב ומה שהתחיל כשיתוף פעולה של 4-5 פסיכולוגיות.ום הפך כיום לכ- 18 ערים המיוצגות בפורום זה, והוא ממשיך להתרחב.
קורס “סוגיות טיפול בנוער להט”ב” לפסיכולוגיות ופסיכולוגים חינוכיים יוצא לדרך
לראשונה יזם “פורום הלהט”ב בפסיכולוגיה החינוכית” קורס ראשון מסוגו, שיעניק למטפלים ומטפלות ידע בסיסי הנדרש לטיפול בפסיכולוגיה עם קהילת הלהט”ב, בדגש על בני ובנות נוער אשר להם יינתן המענה בבתי הספר. הקורס, שייפתח ממש בימים הקרובים, תחת קורת הגג של המדרשה ללימודי המשך, במכללת לוינסקי. מדובר בקורס בחירה, ועל אף שהוא אינו חובה ללמידה, הוא נמצא כבר בתפוסה מלאה של פסיכולוגים ופסיכולוגיות מתמחים ומומחים שביקשו להרשם אליו עם צפי די מבטיח לפתיחת קורסים נוספים בהמשך, לאור הביקוש.
הקורס, שיועבר על ידי מגוון מרצות ומרצים מתחומי הפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, יכלול תכנית מגוונת ועשירה שמספקת מענה בחלק רחב מתוך סוגיות להט”ב בין היתר – גיבוש זהות מינית ומגדרית, היסטוריה ותרבות להט”בית, פלואידיות מגדרית ודיספוריה מגדרית, אקלים חינוכי בבתי הספר, סוגיות דת ולהט”ב, משפחות מגוונות, סוגיות בנוער טרנסג’נדר, להט”ב וצרכים מיוחדים.
החשיבה בבניית הקורס הייתה לספק ידע והבנה מעמיקה עם סוגיות רחבות של מין, מיניות, מגדר והזהויות והרגישויות הנבנות סביב אלו שחיוני למטפלות ומטפלים לדעת אותם. במרוצת השנים זהויות אלו יצרו קהילה בעל תרבות עשירה, תרבות שיש לה היסטוריה ומאפיינים ושכדאי ורצוי להכירם לפני המגע עם אוכלוסייה זו בטיפולים ובייעוץ פסיכולוגי.
סגל המרצות והמרצים בקורס כולל את הפסיכולוגים חברי פורום הלהט”ב לפסיכולוגיה החינוכית – רוני גורסקי מלין, רפאל דן , רועי טל, גלית אגם, דר’ לירן זליגמן, גיא יקר, חמוטל רבר, כולל גם את פרופ’ תומר שכנר חוקר באוניברסיטת חיפה ופסיכולוג קליני מומחה, וגם את עו”ס שלי נתן מרכזת התחום הפסיכוסוציאלי באגודת הלהט”ב, ודפנה גרינר עו”ס מנהלת הקליניקה הגאה במרכז הגאה.
