בואו נשנה ביחד את ההגדרה “נטייה מינית” ל”נטיית הלב”

צילום: רוית רותם

השינויים מרחיקי הלכת שעוברת לאחרונה הקהילה הגאה, וההירתמות המדהימה למאבק על שוויון זכויות גרמו לי לחשוב על הקהילה שלנו והביאו אותי לתודעה חדשה.

ההגדרות הנפוצות של הומוסוקסואל (או בקיצור הומו), לסבית, ביסקסואל וטרנסג’נדר הן הגדרות המתייחסות רק לרובד חלקי של חברי הקהילה, והגיע הזמן לשנות אותן.

המילה סקסואל לא משרתת אותנו, לא בשפה העברית ולא בכלל. הדגש על המילים סקס ומין אינם מתאימים יותר לקהילה. הרצון בשוויון זכויות, משפחה וילדים אינו מגיע מהסקס עצמו, אלא מהאהבה של הלב. ההחלטה שהומו פירושו שווה, ולכן זה מתאים, איננה תואמת, כי אנחנו מחפשים כבר את השוויון הזה, ולא צריך לציין אותו יותר בשם יווני. התדר שלו גם נמוך מבחינה רוחנית.

ירד לי בתודעה השם “יִשִילֵב”. מבחינת אותיות ומיקום שלהן, הבנתי ישר את החיבור. מבחינת משמעות, חשבתי ודי מהר קלטתי- “יש שי שהוא הלב שלי”, ופירוש נוסף מדבר על הלב, “יש לי לב”. אין שוני בין זכר לנקבה בנטיית הלב, ולכן לא צריך למצוא שם חדש למישהי. ישילבית. ישילבים. ישילביות.

גם המילה טרנסג’נדר לא עושה חסד. נכון שיש תהליך של התאמה מגדרית, אבל זאת לא המהות. המהות היא ההליכה אחרי האמת ומי שאתם באמת, ומבחינתכם בפנים לא שיניתם את מי שאתם באמת, אלא רק התחברתם למקום שהלב שלכם היה בו. הלכתם עם האמת שלכם. הגדרה ראויה לדעתי היא “אמישילב” – האמת שיש לי על הלב. דגש על הלב ועל האמת, ולא על שינוי מין, כי מבחינתכם לא שיניתם מין, אלא נהייתם מי שאתם באמת, ומי שתמיד הייתן בתוככן.

לביסקסואלים אפשר להגדיר בישילב.

לקח לי זמן להבין שיש כוח להגדרה הזאת “ישילב”. בתור אחד שעוסק עם תורת האותיות, תקשור ורוח, להגדרות ולמילים שאנחנו משתמשים בהם יש כוח רוחני. ההגדרות הישנות אינן תואמות תדר והגיע הזמן לשנותן.

אין לנו “נטייה מינית” שונה. זאת לא נטייה של המין שלנו. זאת נטייה של הלב שלנו. אין צורך במשפטים “לא אכפת לי מה שאתם עושים בחדרי חדרים”. נישואין לא נובעים מהצורך למסד קשר מבחינה מינית, אלא מבחינת הלב. ובכך אנחנו צריכים להכיר ראשית ב-ע-צ-מ-נ-ו. זה תדר חדש שהגיע הזמן שייכנס למרחב.

הדגש החדש הוא על קהילת הלב ולא על קהילת הגאווה. הפסקנו להתבייש בעצמנו. אנחנו גאים להיות מי שאנחנו. הדגש בגאווה הוא להתגאות במי שאתה, בלי קשר מה המין שלך, נטיית לבך או כל דבר שהוא, והוא אוניברסלי, ופה בפרט היה צורך להבליט אותו בתקופות האחרונות, כדי שנפסיק להתבייש במי שאנחנו בפנים.

יפה שמקהילה שהתביישה בעצמה והתחבאה, הצלחנו לפרוץ את המחסום הזה, להתעקש על מי שאנחנו ועל השוויון שאנחנו ראויים אליו, מבלי להתנצל או להתבייש. בואו נשנה ביחד את ההגדרה “נטייה מינית” ל”נטיית הלב”. ונתחבר להגדרות החדשות.

הכותב ריובן בזי, או בשמו הקודם רזיאל זוהר/ רז מישקין, הוא סופר ומשורר. מרצה על סיפור חייו האישי בעקבות הפיגוע בברנוער בו נשאר בכיסא גלגלים, מעביר סדנאות לכתיבה יוצרת, וקורסים באסטרולוגיה