לוסי בל“מכתב זה מופנה לתקשורת אך נועד לכלל החברה הישראלית. עד כאן! סיימנו עם הספינים השליליים. הדרכנו את התקשורת די פעמים, שוב ושוב היא בוחרת לרמוס את כבודנו ולהציג אותנו באופן שלילי. כנגד זה כולנו מתקוממות, ונמשיך להילחם מול הנורמה החברתית המקטינה, מעוותת ומוחקת אותנו, וכנגד משטור זהויותינו, על פניו השונות”
pixabay | cc0
אנו, נשים הנמצאות על הקשת הטרנסית מוחות על הייצוג שאנו חוות בתקשורת הישראלית.
מזה זמן רב שאנו מוצגות בתקשורת, בין אם זו עיתונות, טלויזיה או מדיה חברתית בדרך שאינה הולמת שום אדם, לא כל שכן נשים, ובפרט נשים טרנסיות.
נשים טרנסיות חוות אלימות, רצח, הדרה ואפליה בחברה הישראלית כיום מסיבה אחת, מפאת היותנו נשים שבעצם קיומן מאתגרות תפיסות חברתיות מיושנות שנקבעו כסדר “נורמטיבי” בעולמנו. תפיסות הטרו-נורמטיביות שהן נגזרת ישירה מתוך סדר וראיית עולם פטריארכלים.
זה מתחיל ממשטור ומגדור של כלל האנושות אותנו כקהילה, החפצת גופנו ופגיעה במימוש זכויותנו, אפילו הזכויות הבסיסיות שמגיעות לנו כלכל אדם, בין אם זה ברובד החברתי, הכלכלי, הזוגי, הרפואי ובעצם בכל רובד אפשרי בחיי היום יום. אין אנו באות לייצר שיח קרבני בסגנון “אכלו לי, שתו לי”, אלא להציג מציאות שרירה, קיימת ומבעיתה.
כיום הקהילה הטרנסית מוצגת כקהילה מוחלשת בחברה, אך בתוך משפחתנו הטרנסית יש נשים אקטיביסטיות מדהימות וחזקות אשר פועלות למען הקהילה, להביא למודעות ולהציג את עולמנו. אנחנו נשים אשר פועלות ביום יום מול החברה הישראלת, במפגשים פרטיים, בעיתונות, במדיה החברתית ובמערכת המשפט, ונתקלות בייצוג לא הולם מצד התקשורת, המשטרה, קופות החולים, הצבא, והממשלה. אנחנו מנסות לתקן עוולה עוולה, לפנות לכל גורם וגורם, לעתים במחאה, בהפגנה ולעתים בדיאלוג ושיח. במכתב זה אנו מפנות זרקור אל העיתונות הכתובה והמשודרת, ובכלל זה תוכניות בוקר, טוק שואוז, ריאליטי וכו’.
כנשים טרנסיות הנושאות חוויות חיים ייחודיות ושונות, אנו נאלצות להילחם על עצמנו, לעתים כבר מגיל צעיר מאד, ובוחרות, כנגד כל הסובב אותנו, לאמץ זהות ההולמת לתחושותינו ולעצב לעצמנו את הגוף בו נחוש בנוח.
1. פעמים רבות הדבר מוביל לאלימות כלפינו מצד החברה. פעמים רבות אנחנו נפגעות כאשר התקשורת עושה “אאוטינג” ומצביעה על האישה הטרנסית. אין צורך, היא בת אדם ולה זכות על גופה ועל אורח חייה. פעמים רבות מזכירים לנו “נולדת פיזית בגוף של גבר” – אם לדייק, כל בני האדם נולדים תינוקות, חלקם זכרים וחלקן נקבות. אף תינוק אינו “גבר” או “אישה” – מלאכת החיברות הזו נעשית בהמשך, וכנגד דורסנותה ועיוורונה אנו נאלצות להתמרד, כדי להציל את חיינו ואת שפיותנו. שוב, אנחנו יודעות מי אנחנו ונלחמות על זכותנו לגוף ולביטוי העצמי שלנו ללא המשטור המתמיד של החברה.
2. כיאה, הפנייה אלינו היא בלשון נקבה, אלא אם כן אנו בוחרות אחרת. כמו כן, ובמידה ומשהו מבלבל אתכם, מוזמנים תמיד לשאול אותנו בנימוס: “מה לשון הפנייה? אין בזה בושה, וזה עשוי לחסוך אי נוחות לשני הצדדים.
3. מין, מגדר ונטיה מינית הם מאפיינים שונים. המגדר הוא שלנו והוא פרטי, וכך גם הנטיה המינית. אישה טרנסית יכולה להימשך ולהתאהב באנשות מכל מגדר שהוא, על פי רצונה ונוחותה. אין לחברה כל זכות להיכנס לנו לתחתונים.
4. ההתעסקות בגופנו פוגעת ומדירה. בלא מעט מקומות מעזים להתעסק בגוף שלנו באופן שאף אדם לא אמור לסבול. לא, אנחנו לא אוהבות את זה,יש לנו מספיק אתגרים מול עצמנו ומול החברה, השוקדת להרעיל את נפשנו כנגד עצמנו מרגע בואנו לעולם.
להלן מספר שאלות לדוגמא שניתן לשאול אותנו – מבטיחות לא להקשות עליכם: “איך היום שלך?” “איך את מרגישה?”
אף אישה טרנסית לא אוהבת ששואלות אותה “מה יש לך בין הרגליים?” גם לא בעקבות משפט פתיחה כמו “אפשר לשאול אותך שאלה אישית?” יש מישהו פרט לנו בעולם שאותו תעיזו לשאול שאלה כזאת?
5. נשים טרנסיות מתגוררות גם בערים אחרות, ולא רק בתל אביב. הייצוג שלנו נמצא בכל חלקי הארץ. לא כולנו אוהבות את תל אביב, ואין בה מספיק מקום לכולנו – אנחנו מלא!
6. הצגת נתונים כוזבים בתקשורת היא בעייתית מאוד. התקשורת הישראלית אינה בהכרח מצטיינת בבדיקת עובדות, וזה בוודאי לא מוסיף לה כבוד. כדאי, בבואכם לדבר עלינו להתייעץ עם ארגונים כגון “מעברים – שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית” או “פרוייקט גילה להעצמה טרנסית”, ארגונים מדהימים עם א.נשים מדהימות. ממליצות לכם, כתבים, עורכים, תחקירנים, להיכנס לאתרים, לעמודים, לשוחח עם הנציגים ולהחכים.
7. הצגתנו כמגדר מוחלש: בתוכנית “עולם הבוקר” של ערוץ 13 הוצגנו כ”קהילה בזויה, התחתית של הקהילה הלהטב”ית”. לא יאה, ולא קיים. חבל שכך בוחרת התקשורת להציג אותנו. אז שוב מזכירות, אנחנו בנות אדם עם רגשות, זהות, כבוד, וזכות לבחור את אורח חיינו כמו כל בן/בת אדם על כדור הארץ.
מכתב זה מופנה לתקשורת אך נועד לכלל החברה הישראלית. עד כאן! סיימנו עם הספינים השליליים. הדרכנו את התקשורת די פעמים, שוב ושוב היא בוחרת לרמוס את כבודנו ולהציג אותנו באופן שלילי. כנגד זה כולנו מתקוממות, ונמשיך להילחם מול הנורמה החברתית המקטינה, מעוותת ומוחקת אותנו, וכנגד משטור זהויותינו, על פניו השונות.
אנו נמשיך לפעול כדי להעלות מודעות בחברה שלנו לקיומנו, ולזכויותינו לזהות, לשיוויון ולכבוד.
חתומות,
נשות *טרנס
המכתב נכתב על ידי לוסי בל, דורין ביליה ונינה הלוי. אני מודה לכל האחיות שלי, אלו שאני מכירה ואלו שלא, הכי חזקות ומדהימות בעולם שהיו להשראה בכתיבת המכתב.
להצטרפות לעצומה המוחה על הייצוג שאנו חוות בתקשורת הישראלית לחצו כאן
למידע נוסף על איך להיות טרנס-פרנדלי במדיה, בצבא, בעבודה, במערכת הבריאות ועוד, לחצו כאן
צודקות בכל מילה, ברוב המוחלט של הטראנסיות שמופיעות בתקשורת – אני מרגישה רע בשבילהן, שגם שכבר נותנים להן במה להתבטא, בסוף מסוכמות כקוריוז במקרה הטוב ובדיחה מרה במקרה הרע.
מה לגבי להציג את הקשיים שבתהליך? את ההצלחות שיש לנו כאינדיבידואליות וכקבוצה? בינתיים השיח הוא רק “נולדה זכר, עשתה ניתוח וחתכה שם למטה” או “מופרע שרוצה שיפנו אליו בלשון רבות עבר”.
מביך, משעמם, ועם אפס ערך מוסף.
לגמרי צודקות, הגיע הזמן שבתקשורת ינהגו בכבוד בכולם ובכולן.
זו אחריות וחובה שלהם ללמוד את הנושא.
דוכיפת מרגישה