נבחרת הניהול הגאה של LGBTECH

ארגון LGBTECH מציג 30 מנהלות ומנהלים להט"ב ובנות ברית במגזר העסקי, הציבורי והמגזר השלישי, שהנראות הלהט"בית היא חלק מפילוסופית הניהול שלהם

אחת הנקודות המשמעותיות במאבק הלהט”בי הוא הנראות. מנהלות ומנהלים להט”בים, במגזר הפרטי והציבורי, שבוחרים לצאת מהארון ולא להסתיר או להעלים את הלהט”ביות שלהם עושים שירות חשוב עבור הנוער שיכול להביט אליהם ולראות את העתיד שלו, עבור אנשי ונשות המקצוע שחוששים לצאת מהארון במקום העבודה מחשש שזה ישפיע על הקריירה שלהם, ועבור הסובבים אותם שלומדים להכיר ולהבין שלהיות להט”ב זו לא מגבלה.

בפרויקט שלפניכם תוכלו לפגוש, לפי סדר הא”ב, 30 מנהלות ומנהלים להט”ב ובנות ברית מארגונים שונים במגזר העסקי, הציבורי והמגזר השלישי, שהזהות שלהם היא חלק מפילוסופית הניהול שלהם.

הפרויקט הזה הוא אינו דירוג או רשימה, אלא חתך רוחב של צמרת הניהול בישראל ושל הייצוגים הלהט”בים הפזורים בה – נשים וגברים שמגלים מנהיגות, מהווים השראה ומודל לחיקוי בעצם נוכחותם ומובילים אחרים לצעוד אחריהם.

אלוף שרון אפק

הפרקליט הצבאי הראשי – צה”ל

בשנת 2015 התמנה אפק לאחד התפקידים הרגישים והמשמעותיים בצה”ל, הפרקליט הצבאי הראשי, והפך חבר בפורום מטכ”ל. הפצ”ר עוסק ומכריע בנושאים המורכבים ביותר, שעומדים בלב הדיון הציבורי.

בשנת 2016 ציין אפק בראיון שהוא חבר הקהילה הגאה, ואמר כי מעולם לא נתקל ביחס מפלה לרעה או מיטיב על רקע נטייתו המינית. הוא הוסיף כי חשוב לו לשמש מודל לחיקוי לצעירים וצעירות להט”בים, וכי אין תקרות זכוכית בצה”ל שמגבילות אותם. הראיון זכה להדים נרחבים והעביר מסר ברור – אדם נשפט לפי יכולותיו ולא לפי נטיותיו. צה”ל אינו שונה בעניין זה, ובמובנים מסוימים בהיותו צבא העם, הוא מגלה יתר פתיחות, ענייניות והכלה.

בשנת 2018 קודם אפק לדרגת אלוף. קצין גאה בדרגה כה בכירה אינו דבר מובן מאליו בצבאות מערביים רבים, וצה”ל בולט לטובה. כסמל הממלכתיות הישראלית, צה”ל זוכה לאמון הציבור ברמה הגבוהה ביותר, ולמתרחש בשורותיו יש השפעה עצומה על החברה.

שירלי באומר

 Head of enterprise product on monday.com

בת זוג של תמי, אחות של איריס וענבל, הבת של אדית ומוטי, מנהלת מוצר, ביסקסואלית, גרה בתל אביב.

הייתי יזמית בתחום הרפואה הדיגיטלית, בניתי והובלתי את מסלול המוצר הראשון בג׳ולט, כתבתי במגזין דה מרקר ואפילו בישלתי למחייתי (העוסק פטור שלי עד היום נקרא ״שירלי באומר שירותי הסעדה״. מס הכנסה, מקווה שאתם לא קוראים את הכתבה הזו). 

לפני שלוש שנים הגעתי לחברה קטנה ודי אנונימית של שלושים ומשהו עובדים וכמה אלפי לקוחות בשם “דהפולס”, שמשנה את האופן שבני אדם בצוותים וארגונים עובדים אחד עם השני. פאסט פורוורד שלוש שנים קדימה, “דהפולס” הפכה ל”מאנדיי”. שלושים עובדים הפכו לשלוש מאות שבעים בתל אביב, ניו יורק ובקרוב מאד גם בסן פרנסיסקו, לונדון, מיאמי וסידני. אלפי לקוחות הפכו ליותר ממאה אלף ב-140 מדינות ומאנדיי לאחת משלוש חברות הסאאס שצומחות הכי מהר בעולם. אם זה לא מספיק, בתקופה הזו גם עברנו שלושה סבבי גיוס די מסיבים, שהביאו את סך הגיוסים של החברה ל-234.1 מיליון דולר.

היום אני אחראית על הפרודקט באחד ממנועי הצמיחה הכי משמעותיים של החברה -היכולת לצמוח בתוך ארגונים גדולים ולהפוך לכלי שעובדים איתו מאות ואלפי עובדים. בתור חברה שברוב שנותיה צמחה בלי אף איש מכירות, השאיפה להגיע לחברות גדולות ולהפוך לכלי המשמש כמערכת הפעלה עבור ההנהלה ועובדיה, דורשת שינויים גדולים ומרגשים באופן שאנחנו במאנדיי עובדים ובמוצר שאנחנו מציעים ללקוחות שלנו.

הדרך שלי לייצר שינוי, לעצמי ולאחרות, היא ״סיסטרהוד״, אחוות אחיות. לא הייתי מגיעה לאן שאני היום בלי הנשים המהממות ויוצאות הדופן בחיים שלי, שמקשיבות בסבלנות להתלבטויות שלי ועונות בפניני חוכמה, עוזרות לי לבנות הרצאות, פותחות דלתות וחולקות קשרים, מפצחות איתי אתגרים מקצועיים, שמחות בשמחתי, מכפכפות אותי ומגישות כתף וקלינקס, כשצריך. קשה לי לדמיין את הדרך המקצועית, והאישית שלי בלעדיהן. אני מנסה ככל שאני יכולה, להיות הדמות הזו לאחרות ואחרים, מכל הסוגים הצבעים והמינים.

ואדים בלומין

מנהל תכנית מנדל למצוינות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

נולדתי במאה הקודמת, במדינה שלא קיימת עוד. עליתי לישראל בנובמבר 1990 בגיל 11. כילד סובייטי, בשלב שבו הבנתי שאני הומו, היה ברור שכל חלומותיי נופצו לרסיסים. לעולם לא תהיה לי עבודה טובה (אז חלמתי להיות ‘שגרירינו באו”ם), לא אהבה ולא משפחה (חלמתי להיות אבא מאז שאני זוכר את עצמי), ואצטרך לחיות את חיי בשמירה על הסוד הנורא הזה ובפחד מתמיד, שמא יתגלה. בחלוף כמעט 30 שנה מאז, כמה הייתי רוצה לחבק את הג’ינג’י הממושקף ההוא. להגיד לו שיפסיק לכעוס על אלוהים ולצעוק עליו “למה?!”. ובעיקר, לומר לו שהכל יסתדר. 

אישי ואני חזרנו מהשליחות בסנט-פטרבורג, רוסיה, בשנת 2010. בארבע השנים שעבדנו שם העובדה שהיינו זוג גאה הייתה מקור לעוצמה לגאווה, בכל המובנים. הצלחנו לגייס ולטפח שם צוות חלומות של אנשי רוח ומעשה, ויחד איתם להוביל עשייה חינוכית וקהילתית פורצת גבולות ומעוררת השראה. 

מאז 2010 המשכתי לעבוד בתחום החינוך בסוכנות היהודית, כמומחה תוכן והכשרה של ‘מקום’ – מעבדה חינוכית חדשנית בתחום החינוך לישראל, ולפני 4 שנים התמניתי למנהל ‘תכנית מנדל למצוינות’ – התכנית לפיתוח העתודה הניהולית של הסוכנות היהודית. מדובר ביוזמה חדשה של הסוכנות היהודית וקרן ג’ק, ג’וזף ומורטון מנדל, שמשימתה להעשיר את הסגל המקצועי של הסוכנות היהודית במנהיגים צעירים מונחי-חזון, שיש להם השאיפה, המחויבות וחכמת-המעשה הדרושים כדי להתמודד עם אתגרי העתיד של החברה הישראלית והעם היהודי.

האחריות שלנו, כמנהלים, מתחילה כבר משלב הגיוס. ביכולת שלנו להתבונן סביבנו ולזהות, מי לא נמצא בחדר? עד כמה אנחנו משכפלים את עצמנו בא.נשים שאנחנו מגייסים לארגון, ולהפנים – בצורה העמוקה ביותר – שגיוון ושונות בצוותים שלנו הן נכס ומקור עוצמה אדיר. אבל לא די בגיוס: כל ארגון או חברה, בין אם במגזר הציבורי, הפרטי או החברתי, חייב לאפשר לעובדות ולעובדים שלו להביא את הסיפורים שלהם ואת השורשים התרבותיים שלהם אל העבודה. זה אומר להשקיע בלמידה ארגונית, בפיתוח הצוותים וההון האנושי שלנו. ומעל לכל – יצירת סביבת עבודה שוויונית, פתוחה ופלורליסטית. 

בתפקיד שלי אני זוכר להתנסות במשימה הזו ברמה יומיומית, הן לטובת המשך הצמיחה של הסוכנות היהודית, והמשימות הלאומיות הגדולות שלה, והן לטובת החברה הישראלית. אני מקווה שיחד עם היהדות הגלובלית נצליח לחזק את הכוחות הפלורליסטיים והליברליים בארץ ובקהילות יהודיים ברחבי העולם, ולראות גם ברמה הלאומית מנהיגות אמיצה מונעת-חזון וערכים של צדק ושוויון. עד אז – זו האחריות שלנו, כל אחת ואחד מאתנו, ככל שידו מגעת, לשמור, להגן ולהמשיך להיאבק למען הערכים האלה ולמען ישראל יהודית ודמוקרטית, שוויונית וצודקת. וכדי שאף ילד או ילדה (ג’ינג’ים או לא), לא ירגישו שחייהם או חלומותיהם בסכנה בגלל מי שהם או מושא אהבתם. ובסוף – Omnia Vincit Amor – אהבה מנצחת הכל!

מיקי גיצין

מנכ”ל הקרן החדשה לישראל

בין השנים 2010–2017 שימש כמנכ”ל עמותת “ישראל חופשית” והיה פעיל במאבקים בנושאי דת ומדינה, בהם המאבקים למען חופש בחירה בנישואין, תחבורה ציבורית בשבת ונגד הדרת נשים. חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת מרצ.

שימש כסמנכ”ל עמותת “פסטיבל בשקל”, הפועלת לקידום תרבות ואמנות בפריפריה.

בעל תואר שני במדיניות ציבורית ביוניברסיטי קולג’ בלונדון.

הקרן היא שותפות בין יהודים ברחבי העולם, הפועלים יחד למען חיזוק ערכים דמוקרטיים, חברה משותפת ושוויון בישראל. אני מנכ”ל הקרן בישראל.

התמזל מזלי לעבוד בארגון שמהותו היא קידום שוויון בחברה הישראלית, וכמובן שגם בקרב העובדים שלי ובקרב הארגונים הנתמכים ע”י הקרן. אנחנו שמחים על הגיוון שמכילים הארגונים האלה ובהם ייצוג של כל חלקי החברה הישראלית.

 

 

עו"ד מיכל גרא מרגליות

מנכ”לית שדולת הנשים בישראל

מנכ”לית שדולת הנשים בשלוש השנים האחרונות, וחברת ועד מנהל בין השנים 2012-2016. עוסקת בקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי במשך למעלה מעשור. עבדה בכנסת קרוב לארבע שנים כיועצת פרלמנטרית וראש המטה של ח”כ מרב מיכאלי. בין השנים 2010-2012 הייתה בטרום התמחות והתמחות במשרד עורכות דין ארנה לין ושות’ המתמחה בדיני עבודה, ובשנים 2007-2010 רכזת מרכז לייפר ללימודי נשים באוניברסיטה העברית. 

גדלתי בירושלים, בבית דתי. אני נשואה לדניאלה, בת הזוג שלי ב-14 השנים האחרונות, ואנחנו מגדלות את אדם (5.5) ובילי (1.5).  

שדולת הנשים היא הארגון המוביל בישראל לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי. אנחנו פועלות בעיקר מול מקבלי החלטות בכנסת ובממשלה, ובשינוי מדיניות באמצעות בתי משפט. מטרת השדולה בקידום מדיניות היא שנקודת המבט של זכויות נשים ושוויון מגדרי תהיה מוטמעת בתהליכי מדיניות ובהקצאת משאבים. אנחנו בוחנות באופן קבוע את האופן בו מדיניות משפיעה על גברים ונשים באופן שונה, בכל הקשור להקצאת תקציבים, ייצוג במוקדי כוח וטיפול של בתי המשפט. התחומים העיקריים בהם השדולה עוסקת הם קידום שוק תעסוקה הוגן ושוויוני בישראל, קידום ומעקב אחרי מדיניות הנוגעת לזכויות נשים ולשוויון מגדרי במוסדות ממשלתיים, מאבק בהדרה של נשים מהמרחב הציבורי ובצה”ל וסיוע משפטי חינם לנשים עובדות בכל הנוגע לאפליה מגדרית.

תמצית העבודה שלנו היא שינוי חברתי וקידום שוויון מגדרי. השדולה מפרסמת מחקרים וניירות מדיניות לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי, והעבודה התקשורתית-ציבורית שלנו מעלה מודעות ומייצרת לחץ על מקבלי ומקבלות החלטות בכל הנושאים שאנחנו מטפלות בהם, החל מהדרת נשים, דרך שוק תעסוקה שיוויוני, ועד לאפליה, סוגיות ייצוג וחינוך לשוויון מגדרי. אנחנו חלק מרכזי בכל גל פמיניסטי משמעותי בשנים האחרונות, כולל: #metoo, מחאה על אלימות כלפי נשים, ייצוג נשים במוקדי כוח, קבלת החלטות ועוד. אני מאמינה ששוויון מגדרי משפיע לא רק על קידום נשים, אלא דרך מרכזית ליצירת חברה טובה, שוויונית וצודקת יותר. 

אסנת הבר קוטון

מנכ״לית רשת החינוך אנקורי

אנקורי הוקמה בשנת 1948 בסלון בית בתל אביב. היום מוכרת אנקורי כרשת חינוך ייחודית (כדוגמת בתי הספר הדמוקרטים והאנתרופוסופיים), ובחטיבה ובתיכונים של אנקורי לומדים כ 1,400 ילדים וילדות ברחבי הארץ. שיטת הלימוד שפותחה ברשת לאורך השנים, יודעת לתת מענים פרסונאליים ורלוונטיים, המותאמים למציאות העכשווית. המודל הוגדר לאחרונה ע״י משרד החינוך כ״מענה אישי לפרט במציאות משתנה״. בפועל, בתי הספר של אנקורי יוצרים סביבה לימודית גמישה שמציעה מקום להתפתחות אישית לא.נשי צוות חינוך מוכשרים ויצירתיים במיוחד, ולילדות.ים שהעולם שהם גדלים וגדלות לתוכו לא דומה בכלום לעולם בו גדלו ההורים שלהם.ן.  

בשנת 2014 בשיתוף עם יחזקאל לזרוב יזמתי את “סטודיו אנקורי”, בית הספר לחשיבה יצירתית ויזמות, ביפו. בשנת 2018 הקמתי את “מדיה אנקורי”, בית הספר לחשיבה ביקורתית וחברתית, יחד עם צוות הניהול שלנו ברעננה. בסטודיו אנקורי ובמדיה אנקורי פרקנו כל מה שידוע על חינוך ולמידה ובנינו מתודות פדגוגיות, המאמנות ילדים למיומנויות המאה ה-21. בסטודיו אנקורי הלמידה מתנהלת באמצעות שילוב אינטרדיסציפלינרי של כלל האמנויות, ובמדיה אנקורי באמצעות שילוב של כלל שפות המדיה השונות, והחיבור בין יצירה, טכנולוגיה וחברה.

הערכים המרכזיים באנקורי הם בחירה ואמון. הם לא סלוגן, הם קשורים ביומיום וביחסים בין מבוגרים למתבגרים, ומבוססים על סובלנות, דיאלוג וקשב. אנקורי מאמינה בזכותם של כל אחד ואחת לבחור להיות מי שהם.ן, ומתפקידה לשמור על מרחב לימודי מאפשר ומקבל. הנושא הזה נמצא בליבו של הארגון כגוף חינוך. זו מהות העבודה. אבל בתוך הרעש התקשורתי והפוליטי, הקצב ומכלול הגירויים, האתגר הניהולי הוא להביא סוגיות חברתיות מורכבות למודעות, לשיח פעיל ולנוכחות. אני גאה לומר שיש באנקורי א.נשי צוות, מורות ומורים, ילדים וילדות מכל גווני הקשת המגדרית הדתית והפוליטית שעובדים ולומדים יחד, ותומכים בזכותם.ן ההדדית לבחור להיות הם.ן.

ליאת ויגדור – גלמור

שבלת ושות’ משרד עורכי דין – שותפה במחלקת ההיי-טק וקרנות הון סיכון, ראש דסק אוסטרליה –ניו זילנד

ילידת 1971. אישה שמחה עם חוש הומור בריא ואוהבת אדם וחיה. נשואה באהבה גדולה לשירד וביחד מגדלות את תמרי המהממת בת ה – 13. גדלתי וביליתי את כל שנות ילדותי המאושרות עם הוריי ושני אחיי – רועי ודין, בשכונת צהלה שבתל אביב. עד גיל 30 ביליתי את רוב זמני על מגרשי הכדורסל בקבוצות שונות ובנבחרות ישראל. לאחר לימודי תואר בפסיכולוגיה ובעקבות פציעה קשה בגב, עשיתי תואר במשפטים, מקצוע בו אני עוסקת מזה כ- 17 שנים, בתשוקה רבה. 

משרד שבלת זה קודם כל בית של אנשים טובים ויש בו מקום, ייצוג וקול לכל מנעד האוכלוסייה. ערכי המצוינות, המקצועיות והשירותיות חרוטים על דגלנו מהמסד עד הטפחות, בכל דרג, ואנחנו מדייקים את עצמנו בתנועה מתמדת. אנחנו משרתים לקוחות מקומיים ובינלאומיים, בארץ ובחו”ל, בכל עסקה או תיק, בכל היקף. שבלת הוא מקום עבודה נהדר, שלא שוכח לרגע שההון האנושי המעולה והמגוון שבו, הוא זה שהופך את כולנו לאיכותי יותר. כיום, הדרג הניהולי הבכיר ברמת מקבלי ההחלטות במשרד קשוב לרוח התקופה הדורשת ופתוח להכרה בגיוון והכלת קהילות ומגזרים שונים בחברה הישראלית והשינוי כבר כאן.

בתפקידי כשותפה במחלקת ההייטק הגדולה של המשרד אני מטפלת, עורכת, מייעצת ומלווה, יחד עם הצוותים השונים בפרקטיקה, עסקאות מסחריות רבות, מגוונות ומורכבות בעולמות הטכנולוגיה והתעשייה וכן אמונה על טיפול מסחרי שוטף של עסקים, מיזמים, פרויקטים ותאגידים, מקומיים וזרים, בארץ ובחו”ל. בין שלל הפעילויות, אני עוזרת לחברות לגייס כספים לפעילותם, למשקיעים להשקיע בחברות אלו, ומטפלת בהקמה של מיזמים משותפים ופרויקטים בתחומים שונים, מסדירה יחסים בין מייסדים, בעלי מניות ומשקיעים ומלווה הנפקות ועסקאות ציבוריות בכל העולם. 

כמנהלת, השינוי האמיתי אותו אני יכולה ואף צריכה להוביל הוא למעשה תפיסתי. בעוד ששגרת יומי אינה כוללת דיון בנושאי מגדר או שוויון, הרי שהלכה למעשה ומכוח מיקומי בשדרת הניהול הבכירה בארגון, יש לי אחריות רבה בלשמש דוגמה טובה לסביבה שלי, על כל רבדיה, בהיבטים של שאיפה לאיכות, מצוינות ומקצועיות. לשיטתי, השינוי התפיסתי במקום העבודה וגם בחברה לטובת שוויון וגיוון לא יגיע מהטפת מוסר על מה נכון, צודק  או ראוי או דיונים פילוסופיים בעניין, אלא דווקא יצמח ויתפתח מהמקום בו אני אהיה יותר טובה, מקצועית, איכותית ובעיקר אנושית, כך שאשמש דוגמא טובה לכל מי שחושב שאי אפשר/לא ניתן וכיוב’. רוצה לומר, כשהתפיסה היא תפיסת הצלחה ולא תפיסת מגדר או קהילה, אזי האמירה הברורה היא שאני בין היתר גם אישה וגם לסבית. ואני מצליחה. וגם אתם יכולים. כי מי יקבע לנו אחרת.

אסף וייס

מנכ”ל יוניסטרים

נשוי לעידן ואב טרי ליובל המתוקה. במקור התחלתי כעורך דין במשרד פישר בכר במחלקת הגבלים עסקיים. לאחר שקיבלתי הצעה משרת הבריאות לשעבר, ח”כ יעל גרמן, הצטרפתי לעשייה הממשלתית. כיועץ לשרה, הייתי אמון מטעמה על ועדת השרים לענייני חקיקה, עבודת התיאום הממשלתית, רפורמות לאומיות והליכי חקיקה בכנסת. במסגרת זו, הצלחנו לקדם נושאים רבים לקהילה הגאה כגון: רפורמה היסטורית בניתוחים לשינוי מין, קידום סיום האפליה במתן תרומות דם, קידום חקיקה לסיום האפליה בפונדקאות שעברה בקריאה ראשונה בכנסת, ניסוח הצעת החוק לברית הזוגיות וכו’. בנוסף, במסגרת העבודה בשדולה הגאה בכנסת, היינו חלק מהיוזמים של יום זכויות הקהילה הגאה הראשון בכנסת שהפך מאז למסורת שנתית. לאחר מכן, נסעתי ללימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בזמן הלימודים, כיהנתי כחבר ועד מנהל של “סטודנטים תומכים בישראל” באוניברסיטה וסייעתי להוביל את המאבק נגד תנועת החרם העולמית (BDS) נגד ישראל ויהודים. לאחר הלימודים, כיהנתי כסמנכ”ל הקונגרס היהודי האמריקאי בניו יורק ועבדתי עם סנטורים וחברי בית הנבחרים על חקיקה פדראלית בארה”ב ועל חיזוק הקשר בין ישראל ויהדו ארה”ב. במקביל, כיהנתי עד לאחרונה כמזכיר הקונגרס היהודי-הגאה העולמי אשר מרכז עשרות קהילות יהודיות להט”ביות ברחבי עולם. בזמן מחאת הפונדקאות בישראל, יזמנו את מחאת הפונדקאות בטיימס סקוואר בניו יורק ושלחנו מכתב לראש הממשלה במחאה על האפליה בפונדקאות בשם יותר מ-20 קהילות יהודיות-להט”ביות מכל העולם. .

עמותת יוניסטרים פועלת זה שני עשורים כדי להבטיח את יכולתם של כל ילדה וילד בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל ללמוד כישורי חיים ויזמות עסקית שיבטיחו את הצלחתו בעתיד, לרכוש כלי יזמות שיאפשרו לו להפוך חלום לתכנית עסקית וכדי שיהיו לו את היכולות לייצר פתרונות חדשים ולחולל שינוי בעולם. יוניסטרים פועלת בכלי מיקרו כדי לחולל שינוי מקרו חברתי-כלכלי ולהפוך את הפריפריה למנוע הצמיחה של המשק. בעבודה אישית ומעצימה, יוניסטרים הצליחה לגעת בחייהם של למעלה מ-4,000 בנות ובני נוער מרחבי ישראל, ודרכם ליצור מוביליות חברתית וכלכלית דרך חדשנות ויזמות עסקית – ולהתחיל לשנות את ישראל. על ידי הפיכת הפריפריה למנוע הצמיחה של מדינת ישראל – האנושי, הכלכלי והחברתי, אנחנו מזניקים את ישראל קדימה. אנו פועלים בכ-85 ישובים ומפעילים כ-200 קבוצות בשנה ו-21 מרכזי יזמות.

שיוון, גיוון והכלת כלל המגזרים בחברה הישראלית הם ערכי ליבה ביוניסטרים. יוניסטרים פועלת כמעט בכל המגזרים בישראל: יהודים, ערבים, חרדים, דתיים, חילוניים וכו’. בנוסף לפעילות הרבה במגזר היהודי החילוני והדתי בישראל, יוניסטרים מפעילה מרכז יזמות בג’וליס עם הקהילה הדרוזית, מרכז יזמות בכפר חב”ד עם נוער חרדי, שלושה מרכזים בדרום עם הקהילה הבדואית ושלושה מרכזים מעורבים של יהודים וערבים. בנוסף, אנו שמים דגש חשוב על קידום נשים בקהילת העסקים כאשר יש רוב נשי מובהק בקרב המנכ”לים בקבוצות השונות, מפעילים תוכנית בוגרות ייעודית וייחודית שמעצימה נשים בוגרות יוניסטרים יזמיות בעסקים וכן מרבית העובדות בעמותה ובצוות ההנהלה הן נשים. בנוסף, אנו מפעילים תוכניות ייעודיות לנוער במצבי סיכון ולאזרחים ותיקים. אנו תמיד שואפים לגעת באוכלוסיות נוספות ופועלים להרחיב את הפעילות שלנו גם אוכלוסיות נוספות כמו אנשים עם מוגבלויות ונוער גאה.

איתי ולדמן

 עורך ראשי mako

עורך את אתר מאקו כבר 6 שנים. לפני זה ערכתי 5 שנים את מגזין טיים אאוט תל אביב. בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, ותואר נוסף במשפטים. אב לילד בן 7. מתגורר במרכז תל אביב.

“ככל שארגון מגוון יותר כך הוא חזק יותר. לגוף תקשורת זה ממש קריטי. עיתונאים ממקומות שונים, מרקעים שונים, בגילים שונים, ובהקשר שלנו ממגדרים שונים, יודעים גם להביא סיפורים שונים. ככל שהמערכת יותר מגוונת כך זווית ההסתכלות שלה על העולם רחבה יותר. כחבר הקהילה הלהט”בית אני מרגיש שיש לי אחריות מיוחדת ליצור סביבת עבודה שוויונית – כלפי חברי הקהילה כמובן, אבל לא פחות חש

נועם זדה

 Creative directorבמחלקת השיווק של WIX

עוסקת בשיווק מזה כעשור, מתמחה בשיווק ומיתוג בחברות הייטק גלובליות

“כחלק ממחלקת המרקטינג בחברה, יש לנו יכולת להשפיע על מסרים שמקדמים שוויון וגיוון, הן בתוך החברה והן בישראל בכלל. דוגמה למהלך אותו הובלנו בשיתוף התא הגאה בוויקס היה קמפיין חוצות מקורי במהלך מחאת השוויון במסגרתו הצבנו שילוט בנתיבי איילון עם הטקסט “אתם מחכים בפקקים? אנחנו מחכים לשוויון”. כמו כן, wix הודיעה על עזרה במימון תהליך הבאת ילדים לעובדים להט”בים.

למסרים אשר מועברים בפרסומות יש כח לעצב את המציאות – כמנהלת בתחום זה יש לי את האפשרות לקדם ייצוגים מגוונים במסרים של החברה. חברות ההייטק מהוות חלק גדול מהתעשייה ומובילות אותה ולכן יש להן אפשרות להוביל שינוי רחב לקידום שוויון בחברה בישראל”

שרון טרכטמן-כהן

רדוור (Radware)Chief Business Operations Officer

בת 53, נשואה למירב ואמא ליואב (15) ועידו (12), גרה בגבעתיים. 

מובילה את תחום חווית הלקוח ברדוור ואת התפעול העסקי.

“כמנהלת בכירה בחברה אני פועלת להבטיח סביבת עבודה פתוחה ושוויונית בשיתוף פעולה עם מחלקת משאבי אנוש. לאורך השנים בצוותים השונים שבניתי היה ייצוג הוגן לנשים וללהט”בים. מתחילת דרכי בחברה ועד היום תמיד הייתי גלויה, פתוחה וגאה בהיותי לסבית ובמשפחה שהקמתי עם בת זוגי. הידיעה הזו מאפשרת לעובדים להט”בים בחברה להרגיש בטוחים שהם יכולים להיות מחוץ לארון ונאמנים לעצמם, ולהביא את כשרונם ויכולתם לכדי מיצוי ללא חשש וצורך להסתיר דבר.

כמו כן אנו תורמות לגג הורוד בתל אביב, המאפשר הלנת חירום לצעירים.ות להט”בים חסרי בית בגילאי 18-25″

דן ילון דוידוביץ

Chief Business Officer at SimilarWeb

נולד וגדל בירושלים. גר בתל אביב עם גריג, בן הזוג שלו ב20 השנים האחרונות. אב לשלושה ילדים שנולדו בפונדקאות בארה”ב, הקטנה בת חודש.

סימילרווב היא חברת SaaS ישראלית שמביאה מהפכה לעולם מחקרי השוק בעידן הדיגיטלי בו אנחנו חיים. לחברה 450 עובדים עם מרכז בתל אביב ומשרדים בכל רחבי העולם.

“אני חבר הנהלה בחברות טכנולוגיה בישראל כבר 12 שנים, עם תחומי אחריות שהתפתחו במהלך השנים. במסגרת תפקידי אני משתדל ליצור סביבה שוויונית, בעיקר סביב זכויות נשים ולהט”ב.

הייתי שותף למחאת השוויון לפני שנה וחצי, וכשופט כדורסל בליגת העל בישראל במשך 15 השנים האחרונות אני שותף למחאות בגין התבטאויות הומופוביות בכדורסל הישראלי”.

סיגל יעקבי

משרד המשפטים – מ”מ מנכ”ל משרד המשפטים, האפוטרופסה הכללית והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

בת 45, בת זוג לרונית ואמא לשלושה ילדים. מתגוררת בירושלים. נולדתי וגדלתי בחדרה. התגייסתי לצה”ל במסגרת העתודה האקדמית. בוגרת הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית (תואר ראשון ושני) ובעלת תואר שני במדיניות ציבורית במסגרת בית הספר למדיניות ציבורית של האוניברסיטה העברית. בשנת 2000 התחלתי עבודתי כעו”ד במחוז ירושלים של הכונס הרשמי, בשנת 2005 מוניתי במינוי בפועל כמשנה לאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי ובשנת 2008 מוניתי כסגנית האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי. בשנת 2017 נבחרתי לתפקיד האפוטרופסה הכללית והכונסת הרשמית. בחודש ספטמבר 2019 מוניתי ע”י שר המשפטים כמ”מ מנכ”ל משרד המשפטים, בנוסף לתפקידיי.

מאז חודש יוני 2017 אני משמשת בתפקיד האפוטרופוסה הכללית והכונסת הרשמית במשרד המשפטים. במסגרת תפקידי זה אני עומדת בראש אגף המונה כ-600 עובדים, המטפל במגוון רחב של תחומי עיסוק ובהם ניהול רכוש נעדרים, פיקוח על אפוטרופוסים, ניהול רכוש מחולט, טיפול בעיזבונות לטובת המדינה, ניהול מערך הרשם לענייני ירושה וניהול הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי של יחידים ותאגידים. מאז חודש ספטמבר 2019, אני משמשת, בנוסף לתפקידי כמ”מ מנכ”ל משרד המשפטים.

אני מאמינה קודם כל בדוגמה אישית. אני מתייחסת לאנשים כשווים בני שווים, וזה לא משנה אם זה על רקע נטייה מינית, גיל, מגדר, גזע או אמונה דתית. אני מאמינה שסביבת עבודה שוויונית היא קודם כל סביבה שנותנת הזדמנות שווה אבל לאחר שנתנה הזדמנות שווה היא גם סביבה מכבדת. אם הייתי שומעת על יחס לא נאות כלפי עובד, או אדם שבא לקבל שירות, על רקע מוצאו או נטייתו, התנהגות כזו הייתה מתקבלת באפס סובלנות. אני חייבת להגיד שלשמחתי מעולם לא נתקלתי בעצמי ביחס לא נאות ולא שמעתי על יחס כזה כלפי אחרים. בצד זה, אני מאמינה גדולה בגיוון תעסוקתי. ארגון שיש בו עובדים מרקעים שונים, ממגזרים שונים, בעלי אמונות שונות ומטען ערכי ותרבותי שונה הוא ארגון שהשלם בו עולה על סך חלקיו. אבל מעבר ליתרונות הארגוניים, השונות הזו מאפשרת לארגון לפתח סבלנות, הבנה וקבלה של שונות תרבותית ובכך, כמעט בהגדרה, להפוך לארגון שוויוני יותר. בשירות המדינה, החתירה לגיוון מתבצעת באמצעות משרות המסומנות לאוכלוסיות הגיוון. כממונה, אני מקפידה כי המשרות בארגון יאוישו בהתאם לייעודן גם כשקשה, גם כשצריך להתאמץ בשביל זה. גיליתי שכשהרעיון הוא רעיון נכון, חשוב ומוסרי, קל מאוד לרותם את המנהלים אליו ובהתאמה, שיעור האיוש של משרות אלה, עולה.

יעל כפיר

חברת טבע תעשיות.  ראש תחום תפעול השיווק בשווקים בינלאומיים

בזוגיות עם רחל מזה 23 שנים. אימהות לשני בנים מדהימים, איתמר וגיא.  איתמר קצין בצבא וגיא תלמיד תיכון. חיה את חיי ומחנכת את ילדי בהתאם לאמונתי “חייה ותן לחיות”. 

אני ספורטאית בנשמה, בצעירותי שיחקתי כדורסל בליגה לאומית, בשנים האחרונות משחקת טניס, אוהבת טיפוס הרים וטיולי אקסטרים שדוחפים אותך לעמוד באתגרים גופניים ונפשיים. חובבת מושבעת של מוסיקה, הופעות חיות, ואפילו הייתי שותפה בבעלות לחנות מוסיקה בעברי. תורמת לקהילה בה אני חיה ובשנה וחצי האחרונות אימצתי ללבי ולביתי חייל בודד, לו אנו מהוות משפחה אוהבת המלווה אותו בחיים האזרחיים לאחר שהשתחרר מצה”ל.

 מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי לעולם הרפואה, ומעל ל- 20 שנה אני עובדת בתעשיית הבריאות, בתחום השיווק בחברות תרופות. מילאתי שורה של תפקידי ניהול בכירים גלובליים. בתפקידי הנוכחי אני אחראית על אופרציית פעילות השיווק בשווקים המתפתחים בטבע, בניהולי מוטמעות מתודות שיווקיות חדשניות  בלמעלה מ- 20 מדינות, מה שמאפשר לארגון בו אני עובדת לשפר את הדרך בה אנו נוגעים בקהל הלקוחות שלנו. אני אוהבת מאד את עבודתי וניגשת אליה בכל יום מתוך תחושת שליחות  בידיעה שאנו מאפשרים לאנשים ברחבי העולם נגישות לתרופות המצוינות שלנו המקנות להם שגרת יום יום נוחה וחיים טובים ובריאים יותר.  

כל פעילות,  קטנה כגדולה הינה בעלת פוטנציאל לייצר שינוי.  אני חיה את חיי בשקיפות ובפתיחות ומקדמת שיח פתוח, מכיל ושיוויוני בכל נושא ובכל תחום ובכל סביבה חברתית ומקצועית.  אני מאמינה שאלה הם הדברים הפשוטים והיומיומיים שעושים את השינוי – תמונה משפחתית במשרד, שיתוף בחיי המשפחה ובדילמות שונות – בשורה התחתונה יש יותר דמיון משוני. עצם ההשתתפות שלי בפעילות זו מקדמת את השיח הציבורי בנושא ותורמת לפתיחות כלפי הקהילה הלהט”בית.  אני מבינה שבכל אינטראקציה שלי עם אנשים או בכל פעילות שלי, אני מהווה מודל ודוגמא לאשה לסבית בישראל של 2020. אנשים מגבשים לעצמם דעות בנושאים שונים בהתבסס על מידע מצומצם וכתבות בעיתונות. פגישה אישית עם יחידים מהקהילה מובילה להכרות מעמיקה יותרוהבנה שכולנו בני אדם וזוהי הדרך וזהו הערוץ המוצלח ביותר לשינוי דעות קדומות ותפיסות שגויות.  אני ערה לכל השינויים וההתקדמות במדינה ומברכת עליהם,  למרות שהדרך עדיין ארוכה לשיוויון מלא.

ביאנקה לואיס

סמנכ”לית מכירות –  Iguazio 

IguazIO (איגוואזיו) מפתחת טכנולוגיה לניהול ואחסון נתונים ל-Big Data, IOT ויישומי ענן.

“אני מחשיבה את עצמי כשורדת, שתמיד מנסה להוביל על ידי מתן דוגמא אישית. לאחר ששרדתי אתגרים הכרוכים במחלות מתישות, מוות, הגירה, גירושין ואפילו לידה מחדש, לקחתי את ניסיוני בתחום המשפטים והעסקים למגזר ההייטק הישראלי כדי להתמקד בבניית והובלת צוותי מכירות מתקדמים וסטארט-אפים תוססים ומרתקים. הפיכת אתגר למוטיבציה היא המפתח להצלחה.

אני רוצה להוות דוגמה ולהעצים את חברי הצוות שעובדים איתי להיות האנשים הטובים ביותר שהם יכולים. אנו מאמצים לא רק את החופש להיות מי שאנחנו, אלא גם לשגשג באמצעות הכישרונות והחוויות שכל אחד מאיתנו מביא לחברה”.

גלעד לובינסקי זיו

שופט בית משפט השלום בראשון לציון (מחוז מרכז)

נולד בבריטניה בשנת 1975 ועלה לארץ בשנת 1987. נשוי פלוס שני ילדים בגילאים ארבע ושנה.

בשנת 2001 סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון במשפטים (LL.B.) בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת”א. שימש כעוזר משפטי לכב’ נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס בתקופת כהונתו כשופט בית המשפט העליון וכעוזר הוראה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2008 סיים בהצטיינות יתרה לימודי תואר שני במשפטים (LL.M.) בתוכנית המשותפת של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת NORTHWESTERN בארה”ב.

בנובמבר 2014 מונה לכהונת שופט בתי משפט השלום (רשם בית המשפט העליון), ובאפריל 2019 עבר לכהן כשופט של בתי משפט השלום במחוז מרכז.

כיום דן בתיקים אזרחיים מסוגים שונים, לרבות תיקי חדלות פירעון וערעורים על החלטות קצין התגמולים באגף שיקום נכים במשרד הביטחון.

אופיר לוסטמן

סמנכ”ל כספים דלתא ישראל

בן 44. בזוגיות עם צחי ואב לאריאל בת השלוש, בהורות משותפת עם ח”כ לשעבר מירב בן ארי

משמש כסמנכ”ל הכספים של דלתא ישראל על שלל פעילויותיה, וכחבר הנהלה ושותף בכיר בקביעת אסטרטגיה לצמיחת הארגון.

“גאה להיות חלק מחברת דלתא גליל שחרטה על דיגלה שוויון הזדמנויות ופתיחות תעסוקתית כלפי כלל המגזרים במשק ללא הבדל דת, גזע ומין. כמנהל אני שם דגש על בחירה מגוונת של עובדים המתבססת על כישוריהם המקצועיים. כהומו מחוץ לארון חשוב לי לייצג את הקהילה הגאה גם במקום עבודתי, החל מדיונים אסטרטגיים וכלה בשיחות מסדרון ובכך מקדם אג’נדה של פתיחות , קבלה והכלה של האחר באשר הוא”.

הילה לם

Cyberbit, Chief Product Office סייברביט, סמנכ”לית מוצרים

 בת 43, נשואה לשירי ואמא לתמרה ויונתן. בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים ומערכות מידע מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. מתמחה בלהפוך חדשנות טכנולוגית למוצרים מובילים. 

לפני הצטרפותי לסייברביט הובלתי את האטסרטגיה, השיווק והמוצר ב Firefly.ai, סטארטאפ המפתח פלטפורמת ענן של בינה מלאכותית. את הצמיחה המקצועית המשמעותית שלי עשיתי בעשור שעבדתי בחברת NICE, שם הובלתי מספר קווי מוצרים מבוססי אנליטיקה מתקדמת, וניהלתי את אחת היחידות העסקיות הגדולות. 

ממש בשבועות האחרונים הצטרפתי לסייברביט. סייברביט היא המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיות לאימון צוותי סייבר. מוצר הדגל של החברה, Cyberbit Range, הוא סימולטור שמבצע הדמייה מלאה של התקפת סייבר ומאפשר לצוותי הגנה לחוות התקפה ועל ידי כך להתכונן להתקפת אמת, ממש כמו סימולטור טיסה. הסימולטור נמצא בשימוש על-ידי חברות מובילות בעולם לאחרונה רכשו אותו גם אוניברסיטאות שמשתמשות בו לתכניות הסייבר האקדמיות שלהן. בנוסף, סייברביט מפתחת מערכת מתקדמת לאוטומציה של התהליכים בחמ”ל הסייבר וכן מערכת מתקדמת להגנה על תשתיות קריטיות,  ומערכת בינה מלאכותית לזיהוי התקפות מתוחכמות בעמדות הקצה, שכבר עקפו את מערכות ההגנה השגרתיות. כסמנכלית המוצרים בחברה, המשימה שלי היא לבסס את המוצרים כמובילי שוק, להמשיך לחדש טכנולוגית ולהעצים את הערך שהמוצרים שלנו מביאים לצוותי הסייבר של הלקוחות שלנו. כסטארטאפ שגדל במהירות מסחררת, אתגרי הצמיחה של סייברביט הם מרתקים. אחת המטרות המרכזיות שלי היא לפתח צוות חזק שיכול לקחת את המוצרים קדימה במגוון חזיתות.

חשוב לי לייצר סביבת עבודה מכבדת ובטוחה, שבה כולם יכולים להביא את עצמם לידי ביטוי בצורה אותנטית, מקצועית ואישית. זה לא רק מגדר ונטיות מיניות. זה גם בחירות משפחתיות, דת, מוצא, ואפילו פוליטיקה שגורמים לנו להיות כל מי שאנחנו. המטרה היא ליצור אווירה שבה זה בסדר להביא את המגוון והשוני לפני השטח, ללא שיפוטיות. לפני הכל, אני מביאה את עצמי, כמו שאני, בצורה פתוחה וישירה. בדרך כלל, זה מסמן לאחרים שאפשר. חשוב לא פחות להגיב על ארועים או אמירות שעלולים להיות פוגעניים או מפלים. אני נתקלת לא פעם באנשים שאין להם מושג שהאמירות שלהם פוגעניות ודואגת להגיב על מקרים כאלה בפרטי וגם בפומבי כשצריך.  כשאני מגייסת, אני לא מתפשרת על איכות האנשים שאני מביאה. מעבר לחשיבות השוויון, אני מאמינה בערך המוסף של גיוון ואני אתעדף להיפגש עם מועמדות.ים מאוכלוסיות פחות מיוצגות. לצערי, בעולם ההייטק מגיעים אלי מעט מאוד קורות חיים של נשים ומיעוטים אחרים, אבל כשמגיעים, אני תמיד פתוחה לשיחה.

אלון מיכאלי מוליאן

מייסד ומנכ”ל שרד הפרסום טוויסטד

בזוגיות עם אמיר מזה 11 שנה. הורים לשתי בנות – שירה (7) ומאיה (5) שנולדו בתהליכי פונדקאות בהודו ובנפאל.

ייסדתי את טוויסטד ב – 2006, אחד המשרדים הצומחים בשוק הפרסום המקומי. אנחנו מנהלי את תקציבי פרסום בדגש על דיגיטל וחדשנות: שירותי בריאות כללית, קניוני עופר, הוט, אוניברסיטת תל אביב, רנו, ברליץ ועוד.

טוויסטד אימצה פרובונו את הוועד מלמחמה באיידס ומזה שנתיים אנחנו עובדים על קמפיינים ומהלכים יצירתיים להעלאת המודעות בנושא.

באופן אישי, מזה כשנתיים אני משמש כיו”ר אגודת ידידי איגי (FOI – FRIENDS OF IGY), ארגון שמונה כ200 חברים מהקהילה הלהט”בית ותומך בגיוס כספים ומשאבים לפעילותה של איגי ולהתפתחותה לקבוצות נוספות.

כמנכ”ל ובעלים, אין לי כמעט הגבלות ביכולת שלי לייצר שינוי בארגון. טוויסטד אימצה פרובונו את הוועד למלחמה באיידס ומזה שנתיים אנחנו עובדים על קמפיינים ומהלכים יצירתיים להעלאת המודעות בנושא.

לאחרונה העלינו קמפיין גיוס שעורר הדים רבים – תחת הכותרת “דרוש/ה הומו/אית”, כדי לגייס עובדים נוספים מהקהילה ועל מנת לעורר שיח בנושא גיוס להט”ב למקומות עבודה.

בימי המחאה הגאה הקמתי קבוצת וואטסאפ שעדיין מתפקדת – “המחתרת התקשורתית הגאה” שחתומה בין השאר על רתימת המגזר העסקי ליום השביתה הגדול. בקבוצה חברים למעלה מ100 אנשי תקשורת ומובילים מקהילת הלהט”ב הפועלים לפני ומאחורי הקלעים על מנת לקדם את הקהילה על רבדיה.

רפי מרגליות

סגן נשיא בכיר בחברת מיקרו פוקוסמנכ”ל חטיבת application delivery management  

בן 46, חי בזוגיות זה 16 שנים. לי ולבן זוגי, זיו, מורה בתיכון, יש שלושה בנים, בגילאי 9, 11 ו-13.

את דרכי בתעשייה התחלתי בתור מהנדס תוכנה במרקורי ב 1998. לאחר רכישת החברה על ידי HP התקדמתי לתפקידי ניהול צוותי פיתוח וניהול מוצר. במסגרת התפקיד עשיתי רילוקיישן לקליפורניה בארה”ב, שם הבאנו לעולם את שלושת ילדינו בהליך פונדקאות. לאחר שש שנים חזרנו לארץ ואז מוניתי לסגן נשיא בכיר בחברת HPE  ומנכ”ל מרכז הפיתוח ביהוד. מאז מכירת עסקי התוכנה של HPE לחברת מיקרו פוקוס לפני כשנתיים, אני מכהן כמנכ”ל חטיבת application delivery management. במסגרת התפקיד אחראי על כאלף עובדים, מתוכם מאות בישראל, והשאר ביותר מעשרים מדינות בעולם. מרכז הפיתוח בארץ מוביל פיתוח מוצרים בתחום הדב-אופס הארגוני ועוסק בחזית הטכנולוגיה בתחומי הענן, מובייל, ובינה מלאכותית. היקף העסקים של החטיבה משקף מחזור שנתי של כמעט מיליארד דולר,  ומעבר להובלת הפיתוח שתמיד הייתה מישראל, היום כל הובלת החטיבה העסקית הגלובאלית נעשית מישראל!   

במיקרו פוקוס ישנן קבוצות עבודה הפועלות לעידוד גיוון וקידום קהילות שונות בארגון. אני מרכז את הפעילות הגאה בחברה.

אני מאמין שעצם הדוגמה האישית שלי מוכיחה שמנהלים בעמדות בכירות בישראל יכולים לצאת מהארון, מבלי שזה יפגע להם בקריירה וביחסי העבודה. במפגש הראשון שלי מול כלל העובדים, פתחתי את המצגת עם תמונה של בן זוגי והילדים והסברתי על מצבי המשפחתי ועל העובדה שאני הומו. אצלי במשרד תלוי דגל הגאווה כך שמבקרים ואורחים הנפגשים עמי מבינים מיד שאין מה להסתיר, וכך גם כארגון אנו מעודדים סביבה שוויוניות, מגוונת ומכילה.

גם העובדים עצמם לוקחים חלק פעיל ביצירה של שוויון הזדמנויות, תורמים מזמנם ומובילים פרויקטים המייצרים שוויון הזדמנויות במגזרים השונים ובקהילה. העובדים מארחים כל חודש קבוצה של נערות מהפריפריה וחושפים אותן לטכנולוגיות ומדעים. מדי יום חמישי אנו מסיעים אלינו מיפו קבוצות של נערים ונערות מיעוטי יכולת מבתי ספר מעורבים (יהודים וערבים) ומסייעים להם בלימוד מתמטיקה. בשנת 2020 אף הכרזנו רשמית כי אנו מאפשרים ומעודדים כל עובד להשתמש בשני ימי עבודה במהלך השנה לקידום פרויקטים המשפיעים על הקהילה, זאת בנוסף לשעה שבועית הניתנת לכל עובד להשתתפות באחד מהפרויקטים שיזמנו באתר ביהוד. אנחנו רואים היענות מדהימה ובפועל העובדים תורמים אף מעבר לזה ולא רק בקהילה אלא גם בפרויקטים עסקיים: כחלק מהרצון לגייס כישרונות מהחברה הערבית, יזם עובד מהמגזר הערבי תהליך גיוס ייעודי ופרואקטיבי, שידע לזהות את החסמים שהקשו על הגיוס ממגזר זה והצליח להגדיל משמעותית את אחוז הגיוס שלהם אלינו. יוזמות מהסוג הזה מסמנות לנו שאנחנו בכיוון הנכון. אנחנו פועלים גם במגזר של בעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות: הקפטריה אצלנו בלובי שמספקת צהרים למאות העובדים שלנו מופעלת כולה על ידי צוות בעל צרכים מיוחדים שלהם זו הזדמנות תעסוקה והשתלבות בקהילה.

אני מאמין שגיוון תעסוקתי ושוויון הוא כבר לא בחירה של ארגון, אלא ערך מוביל בארגונים עסקיים, שהוכח כי הוא מניב שיפור של תוצאות ותפוקה, מביא לעידוד היצירתיות ולתחושת מחוברות ארגונית גבוהה יותר.

עמרי ערד

פלייטיקה – סמנכ”ל אופרציות משאבי אנוש

בן 44. גר בתל אביב. בעל תואר ראשון ושני בהנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב עם התמחות ב- Data mining. כבר 15 שנה עובד בחברות משחקים מעולם ה – Online Gaming.

לאורך הקריירה ניהלתי מחלקות מוצר ופרוייקטים גלובליות שהיו אמונות על פיתוח אפליקציות ואתרי משחקים בז’אנרים שונים. התחלתי את דרכי המקצועית ב888, לאחר מכן הייתי מנהל מחלקת מוצר בחברת ניאוגיימז ובהמשך הגעתי לתפקיד סמנכל מוצר בחברת פלייטיקה שם אני עובד כבר חמש וחצי שנים.

לאחר שנים רבות של ניהול והתמחות בעולם המוצר עשיתי חישוב מסלול מחדש והלכתי בעקבות תשוקתי לעולם משאבי האנוש. בשנתיים וחצי האחרונות אני מנהל מחלקת מטה ה- HR אשר מונה מעל 40 עובדים בחברת פלייטיקה.  

פלייטיקה הינה חברת משחקים מובילת שוק עולמי עם מעל 27 מיליון משתמשים המשחקים במגוון המשחקים שלנו מדי חודש בפלטפורמות השונות. החברה נוסדה ב-2010 וכיום מונה מעל 3,000 עובדים הפרושים בשמונה עשר אתרים ברחבי העולם. מטה החברה ממוקם בהרצליה פיתוח ולחברה משרדים בערים כמו: תל אביב, ברלין, הלסינקי, לונדון, לאס וגאס, שיקגו, מונטריאול, בואנוס איירס, סידני, טוקיו, בוקרשט, מינסק וקייב.

בשנתיים וחצי האחרונות אני מתפקד כ- VP HR Operations ובמסגרת תפקידי אני מנהל גלובלית את מחלקות: הגיוס, שכר והטבות, פיתוח ארגוני ולמידה, People Analytics ואת מערכות ה- HRS.

התפקיד מאוד מאתגר שכן הוא נוגע באופן ישיר באנשים, פיתוחם ובאיכות החיים שלהם במקום העבודה וההשפעה היא אדירה וישירה. זו זכות גדולה להיות חלק מחברה כה מצליחה, מובילה בתחומה ומקצועית ששמה את עובדיה במרכז.

חברת פלייטיקה היא חברה אשר דוגלת ביצירת סביבת עבודה פתוחה, שווה ומכלילה. החברה מעניקה 100 אלף שקלים לכל עובד אשר יבחר להקים משפחה באמצעות פונדקאות בארץ או בחו”ל ללא הבחנה במין, מגדר או נטייה מינית.

בשנה החולפת גם תרמנו לאיגי – ארגון הנוער הגאה. התרומה סייעה לפעילות השירות הלאומי של הארגון ולהרחבת הפעילות של איגי בפריפריה.

פלייטיקה תמשיך לעודד שילוב עובדים ממגזרים שונים וממקומות שונים בארץ ובעולם. אנו מאמינים שגיוון והכללה בחברה ובתעסוקה הם מנועים לחדשנות וליצירתיות וזהו חלק מהותי מאחריותינו החברתית. אני גאה להיות חלק מחברה שחורטת ערכים אלו על דגלה

ד"ר גיל פייר

משנה רפואי למנכ”ל וסמנכ”ל לענייני רופאים, המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי (איכילוב)
מנהל (משותף) של ההתמחות בניהול מערכות בריאות בלימודי ה-MBA  בפקולטה לניהול ע”ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

גדלתי בנתניה, למדתי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. שירתתי כרופא במגוון תפקידים בחיל הרפואה – מרופא גדודי עד מפקד הרפואה בפיקוד צפון ומפקד המרכז לשירותי רפואה וציוד רפואי בצה”ל (שני תפקידיי האחרונים בצבא). אני בוגר (בהצטיינות) של פו”מ ושל המכללה לביטחון לאומי. פרשתי בדרגת אל”מ בשנת 2007. מזה 25 שנה בזוגיות עם ענבר הרשקוביץ, שהוא עורך דין בתחום הנזיקין.

מאז 2007 אני סמנכ”ל במרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי (איכילוב) ובשנים האחרונות משמש גם כמשנה רפואי למנכ”ל. מלמד כלכלת בריאות ומינהל בריאות בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל ובפקולטות לרפואה ולניהול באוניברסיטת תל אביב.

בשנים האחרונות אני משמש כחונך בתוכנית “ענבר” – מיזם משותף של משרד הבריאות וארגון “מעוז” לפיתוח המנהיגות העתידית במערכת הרפואה בישראל.

המרכז הרפואי תל אביב הוא כיום אחד מבתי החולים המובילים בישראל, פותחו בו מרכזי מצוינות רבים, המנקזים מטופלים מכל קצוות הארץ (ומחו”ל). אנו מחויבים לרפואה מובילה ואנושית, ומפתחים את המחקר ואת החדשנות בכל התחומים בהם אנו עוסקים.

בתפקידי באיכילוב עיצבתי את מסלול הרופא בביה”ח, ואני אחראי לפיתוח רופאי בית החולים משלב הגיוס ועד מינוי מנהלי המחלקות וליוויים. פיתחנו בבית החולים מסלולים לטיפוח מצוינות במחקר ובעשייה הקלינית מסלולי “אופק”, “אוריון” ואחרים). ביה”ח שלנו מוביל מזה שנים בביקוש לסטאז’ ולהתמחות בו. בנוסף אני שותף לעיצוב האסטרטגיה של המרכז הרפואי ולניהולו השוטף.

כמי שאחראי על גיוס וטיפוח הרופאים בביה”ח ועל עבודתם השוטפת יש לי השפעה רבה על יצירת סביבת עבודה שוויונית בביה”ח תוך מתן מקום, תחושת בית והזדמנות שווה (לעיתים אפילו חיפוש של שונות) לכל רופא ללא קשר לזהות מגדרית, לאום, דת, מוצא, דתיות, מקום לימודים וכיוצא באלה.

אנו גאים בגיוון הרב של הרופאים והמנהלים שלנו, ומקדמים אותו. אנו מצפים ודורשים כמובן גם טיפול שוויוני, מכבד ומותאם תרבותית, מגדרית, לשונית וחברתית לכל הפונים אלינו. אני גאה במיוחד גם בגיוון הרב של עמיתי תוכנית “ענבר” אותה כאמור אני מלווה בחניכה מאז ייסודה, ושעמיתיה לומדים גם בתוכנית ה-MBA בה אני מלמד. בין עמיתי התוכנית יש ייצוג נכבד לכל “שבטי” ופלחי החברה הישראלית – בין השאר עמיתים מהמגזר הבדואי בדרום, מנהלים ומנהלות מהמרכז ומהפריפריה, דתיים ודתיות, חילוניים וחילוניות, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחיים, נשים וגברים, הומואים וסטרייטים, בעלי משפחות ורווקים ועוד פילוחים מפילוחים שונים, כולם שותפים לחזון של מנהיגות ממלכתית משתפת, אך כזו שלא מוחקת את הייחוד, מנהיגות ששמה מול עיניה את המחויבות לחיזוק המשותף תוך הקפדה על צדק חברתי ומענה מתאים לצרכים המגוונים בחברה. אני משתדל לקדם מנהיגות כזו גם בתפקידיי השונים ובהוראה לדור המנהיגים הבא של מערכת הבריאות בישראל.

ד"ר צבי פישל

יו”ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה

אני רופא, פסיכיאטר, בזוגיות ממושכת עם ד”ר איציק לוי, ואנו אבות (בהורות משותפת עם נטי ורותי) לשאולי בן 16

כאדם הנמנה על מספר מגזרים הנחשבים או שנחשבו בעבר מופלים (פריפריה, מזרחיות, הומוסקסואליות), כאדם שעבר את תהליך “השחרור” של התנועה ההומוסקסואלית, כפרט וכחלק מחברה, כאדם שסולק ממעונות הסטודנטים ע”י “חבריו” וכאחד העובד עם אוכלוסיה הנתונה לסטיגמה קשה במיוחד (חולים פסיכיאטרים במחלות קשות) סימנתי לעצמי כמטרה להסיר מכשולים העומדים בפני האוכלוסיות המוחלשות. כך נמניתי עם מקימי איגי, מובילי ניירות העמדה כנגד “טיפולי המרה” ואימוץ על ידי זוגות הומוסקסואלים.

אחת האוכלוסיות שמצאתי כזקוקה לעזרה הרבה ביותר היא קהילת הטרנסג’נדרים.ות קהילה הסובלת מקשיים לכל אורך הדרך. בריונות, השפלה, צורך בהסתרה ועוד. המפגש של אנשי הקהילה ונשותיה עם המערכת הרפואית בכלל והמערכת הפסיכיאטרית בפרט מניב קשיים מרובים לכל הנוגעים בדבר. ביורוקרטיה מתישה, עוינות, חוסר הבנה והעדר קבלה.

עמדתי החד משמעית היא כי יש להתאמץ ולמצוא פתרון גם במצבים הנדמה שאינם פתירים. יצירתיות תוכל להביא לפתרון שלא יפגע. המנטרה של מחלקתי, היא גם התפיסה שלאורה אני משתדל לנהוג “בחרנו להיות כאן כדי להקל על מצוקתם של מטופלינו, נשמר מלהוסיף על סבלם”.

ד"ר חן קוגל

ראש המכון הלאומי לרפואה משפטית (אבו כביר)

בן 57, רווק. רופא, מומחה ברפואה משפטית, גר בתל אביב ופסנתרן ג’ז חובב.

כל מקרי המוות הלא טבעי בישראל, קורבנות רצח, תאונות ומקרים אחרים של מוות בלתי מוסבר עוברים דרך מקום אחד בלבד – המכון לרפואה משפטית באבו כביר. שהוא המקום היחיד במדינה שמעניק שירותי רפואה משפטית. בנוסף נבדקים ע”י מומחי המכון גם קורבנות של תקיפה מינית או התעללות, וחשודים בעברות. המכון לרפואה משפטית עוסק גם בזיהוי גופות, בסיוע לאיתור נעדרים, ובחקירות שונות הקשורות לעבירות גוף. את כל אלה מבצעים רופאי המכון, וכן אנשי מעבדה מתחומים שונים (ובעיקר מעבדת DNA משוכללת שהיא היחידה בישראל העוסקת בדגימות DNA מנפטרים). אני מנהל את המכון הזה מזה כ 6 שנים.

במכון רואים את האנשים כפי שהם – עירומים כביום היוולדם – בני אדם. נקיים מכל מלבוש, או הטיה חיצונית או תעתוע. אנחנו צריכים לקבוע עובדות לגביהם ללא אפליה. נטו. באופן מדעי אובייקטיבי. הדבר נכון לא רק לגבי הקורבנות שאנו בודקים, אלא גם לגבי משפחות הנפטרים, לגבי הנאשמים, שחוות הדעת של המכון יכולות לחרוץ את גורלם, וכמובן לגבי העובדים. אנחנו מתייחסים לאנשים כולם באופן אובייקטיבי ושווה. אולי העובדה שבמכון ישנם לא מעט מבני הקהילה הגאה תורמת לפתיחות, לסובלנות ולאווירה הנקיה מדעות קדומות, התומכת והשוויונית.

אורי רוזן

מנכ”ל ועורך ראשי של mako מבית קשת

בן 44, גדל בחולון, תואר ראשון בפילוסופיה ומדע המדינה ותואר שני בתקשורת פוליטית. מרצה על תקשורת וכתב את הספר “העורך העירום” על תורת המשחקים ותקשורת. בעבר היה מתכנת ועבד בסטארט-אפ.

קבוצת mako כוללת הרבה יותר מאשר רק את האתר mako והאפליקציות mako ו-makoTV. היא כוללת גם את האפליקציה של חדשות12, שבקרוב תעלה גם אתר חדש, ואנחנו מפתחים ויוזמים כל הזמן מיזמים עסקיים, כמו אפליקציית easy, שקרובה במיוחד לליבי, עמודי סושיאל כמו הישראליות, אמא מדברת עכשיו, BOLD ואפילו העמוד הסאטירי wako, שעושה צוחק מ-mako וכמעט אף אחד לא יודע שאלה אנחנו שצוחקים על עצמנו. Mako, ובכלל קשת, הוא מקום העבודה שאני מוצא בו סיפוק יותר מכל מקום אחר שעבדתי בו בעבר, בגלל החופש ליזום ולהמציא כל יום מחדש, והעידוד שאנחנו מקבלים מקבוצת האם שלנו, קשת ומבעלי המניות, שדוחפים אותנו ללמוד ולהעיז, גם אם אנחנו לפעמים טועים ונכשלים. זו נשמעת כמו קלישאה, אבל זו באמת תרבות ארגונית יוצאת דופן.

שינוי מתחיל קודם כל מלנסות להקשיב ולראות את הסיטואציה מהעיניים של האחר. בתור גבר לבן ופריביליגי, גם אם גיי, זה דורש ממך מידה נוספת של הקשבה ורגישות, ואני חושב ש-me too, שהיא לדעתי כנראה התופעה ההיסטורית הכי משמעותית שנזכה לחוות בימי חיינו, היא מצד אחד מבחן ומצד שני הזדמנות לנו המנהלים להוביל שינוי לכיוון של חברה שוויונית. למי שעובד בתקשורת יש כוח כפול, כי בנוסף להשפעה שלך על סביבת העבודה שלך עצמך, אתה גם מייצר תוכן שמיליוני אנשים צורכים, ושמשפיע על התפיסה שלהם, על עולם הדימויים שלהם ועל השפה שבה הם משתמשים. זה מטיל עלינו אחריות כפולה, ולמרות שאנחנו חברה למטרות רווח, אנחנו לא שוכחים לרגע גם את התפקיד הזה שלנו – גם בכל מה שקשור לקהילה הגאה ולקבוצות מיעוט מכל הסוגים, וגם בכל מה שקשור לנשים.

מיכל רומי

מייסדת ומנכ”ל מקאן ואלי

ילידת ותושבת מצפה רמון, בזוגיות + 3, יזמית הפועלת כ-20 שנה ליצירת שינוי חברתי בדרום בכלל ובמצפה רמון בפרט. לפני כ-7 שנים הקמתי, בשיתוף משרד הפרסום מקאן תל אביב, שלוחה של המשרד במצפה רמון.

גם לפני מקאן ואלי עסקתי בעשייה חברתית – הקמתי, ניהלתי וערכתי במשך 15 שנים את מגזין התרבות “כביש ארבעים”. המגזין נועד לספק לתושבי הדרום תוכן איכותי המסקר את הנעשה באזור בתחומי תרבות, חברה ואיכות הסביבה – מוצר חסר תקדים שעד היום לא קם לו תחליף.

הסיפור של מקאן ואלי הוא סיפור על הפיכת הבלתי אפשרי לאפשרי. מקאן ואלי הוא משרד פרסום המספק שירותים למותגים המובילים בישראל ומלווה את הפעילות השיווקית-תקשורתית שלהם באופן הוליסטי, מיצירת התוכן ועד הפצתו. מצד אחד, מהווים חוד החנית בפרסום חדשני בעולם הדיגיטלי. מצד שני, בעלי יכולות מתקדמות בתחומי האסטרטגיה, קריאייטיב והובלת לקוחות.

מקאן ואלי הוקם ב-2013 כיוזמה עסקית וחברתית, שהתחייבה לפיתוח מצפה רמון והנגב. השאיפה שלנו היא לייצר אלטרנטיבה ראויה עבור צעירים ומשפחות צעירות, המעוניינים לשפר את איכות חייהם ולהגדיל את ההכנסה הפנויה שלהם למול יוקר המחיה, כמו גם לגוון ולהרחיב את האופציות התעסוקתיות במצפה רמון לתחומי הדיגיטל והפרסום. בבסיס היוזמה עומדת ההבנה שלעשייה פרסומית בעידן האינטרנט אין מגבלה של מקום ומרחק.
הסיפור של מקאן ואלי הוא הסיפור על ציונות בלי ציניות. סיפור על חלום שקרם עור וגידים והפך לפרויקט שמשנה ויוסיף לשנות את המציאות בענף הפרסום, במצפה רמון, בנגב ובמדינת ישראל כולה.

מתבקש להגיד שמקאן ואלי “חרת על דגלו” את נושא השוויון והגיוון התעסוקתי. אבל אצלנו זה לא על דגלים, זו המציאות בשטח – המשרד ממוקם בפריפריה הגיאוגרפית; בהנהלת החברה היה מאז ומתמיד רוב נשי; מועסקים והועסקו אצלנו לאורך השנים חילונים ודתיים, בני 20 ובני 50, יהודים וערבים, וכמובן להט”בים. וכן, אני מתכוונת לכל האותיות במילה להט”ב.

פרופ' איריס רחמימוב

אוניברסיטת תל אביב, פרופסור חבר להיסטוריה

אני מלמדת היסטוריה מודרנית של אירופה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. נכון לעכשיו אני האדם הטרנסג’נדר היחיד עם משרה באקדמיה הישראלית, אבל מייחלת ליום ששיעור הטרנסג’נדרים באקדמיה יהיה כשיעורנו באוכלוסיה. מחקרי עוסק במלחמת העולם הראשונה, בהיסטוריה של מחנות מעצר ומחנות שבויים ובאימפריה האוסטרו-הונגרית. בעשור האחרון אני מלמדת גם היסטוריה קווירית ישראלית וביחד עם תלמידיי הנהדרים כותבת את קורותיה המגוונות של הקהילה הלהט”בית הישראלית. אני גאה במיוחד שהצלחנו להתחקות אחר ההיסטוריה של אנשים טרנסים למן שנות החמישים של המאה העשרים ועד ימינו.

בנוסף לכך, אני גאה מאוד להיות חברת הנהלה באגודה לזכויות האזרח ולהעביר הרצאות על נושאים להט”ביים וטרנסיים בפורומים שונים.

עבודתי מורכבת בעיקר מהוראה ומחקר. האינטראקציה עם הסטודנטים והסטודנטיות מדרבנת אותי לחשיבה עמוקה יותר, והיא גם מעשירה מאוד את עולמי. בניגוד לדעות שנשמעות לפעמים נגד דור המיליניאלס ודור ה-Z אני מאוד אוהבת את תלמידיי ותלמידותיי. רבים מהם סקרנים, מצחיקים ומקוריים. לעומת הדור שלי הם נבהלים פחות ממגוון מיני ומגדרי ורואים את העולם בצורה מרתקת ועשירה.

מעבר לפעילותי כחוקרת וכמרצה אני משתדלת לסייע לסטודנטים טרנסים להשתלב באקדמיה בצורה מיטבית. כחברת סגל טרנסג’נדרית אני מקדישה זמן רב כדי לתווך בין המנהל האוניברסיטאי לבין הקהילה הטרנסית בקמפוס. לפי המחקר העדכני והרחב ביותר שנערך בארצות הברית בין 1.8%-3.4% מבני ובנות הנוער מזדהים על הקשת הטרנסית. הקהילה הטרנסית באוניברסיטת תל אביב גדלה באופן משמעותי בשנים האחרונות. האוניברסיטה מדגישה את רצונה בגיוון אך לא תמיד ישנה הבנה לצרכים השונים של הקהילות השונות בקמפוס. אני מנסה להעביר את המסר שמה שנראה למנהל האוניברסיטה כעניין שולי – למשל האם לנפק כרטיסי סטודנט במגדר הרצוי למרות שתעודת הזהות של הסטודנט/ית אחרת – יכול לקבוע האם סטודנטים ינשרו מהלימודים או לא. בעיניי קיים באקדמיה הישראלית פער בין דיבור על גיוון כמשאב הכרחי לעתיד ההשכלה הגבוהה בישראל לבין הפרקטיקה שמקדשת את מה שקיים. זה אינטרס מערכתי ליצור תשתית ברורה ומתוקצבת להנעת השינוי, ואני פועלת להעביר את המסר הזה.

גלי שטרקמן

סמנכ”לית לקוחות במשרד הפרסום גיתם BBDO

גלי שטרקמן, בת 39. גרה בתל אביב. בזוגיות. פרסומאית מזה 17 שנה. 

את הקריירה התחלתי כמפיקה בבאומן בר ריבנאי, עם השנים מצאתי את עצמי יותר ויותר מעורבת בתהליך היצירה הקריאטיבי ובבניית מהלכי פרסום פורצי דרך ללקוחות כגון סופר-פארם, שטראוס, פריגת ועוד. לפני כשנה קיבלה הקריירה טוויסט ומתפקיד של סמנכ”לית הפקה, לקחתי על עצמי ניהול של חטיבת לקוחות בגיתם BBDO. התפקיד החדש דרש הרחבת הידע והעיסוק היומיומי לתחומי השיווק, האסטרטגיה והמדיה ומצאתי שהניסיון המצטבר דווקא מרצפת הייצור והקריאייטיב הוא ערך מוסף עבורי כפרסומאית. אני גאה לנהל היום בגיתם את תקציבי הפיס, כלמוביל, קבוצת פוקס ועוד ועוד ובעיקר מרגישה בתנופת עשייה יום יומית.

מדברים המון על האחריות שלנו כפרסומאים. אני מבינה את השיח הזה. בקמפיין תקשורתי מושקעות הרבה תשומות של ידע, הון אנושי ותקציבי מדיה. זאת עוצמה מאוד גדולה ובצידה אחריות שאי אפשר להתעלם ממנה. לפני שאני חברה בקהילה הגאה, אני אזרחית המדינה הזאת, היא חשובה לי ואני אוהבת אותה. לכן, הפריזמה הזאת גם מנחה אותי בשיח שלי עם לקוחותיי. לשמחתי אני מוצאת שיותר ויותר אנשי שיווק מכירים גם הם בעוצמה האדירה שניתנה בידיהם, ולצד התוצאות העסקיות המתחייבות, פועלים לקידום ולשמירה על ערכים שאני מאמינה בהם.

זה וודאי פוגש אותי אישית כחלק מהקהילה הגאה. אי אפשר לברוח מהשיח המפלה של חלק מהשיח הציבורי בישראל. זאת גאווה אדירה להשתייך לקהילה הזו ואני מתמלאת כעס אדיר לנוכח דעות חשוכות שאין להם מקום במדינה מודרנית ודמוקרטית. לא מעט פעמים, אני מוצאת את עצמי מתעלת חלק מהכעס הזה לעשייה שלי בעבודה. גיתם הוא מקום מאוד מאפשר ולא פעם בשנה האחרונה לקחנו חלק פעיל במהלכי המחאה. גם בחיי היום יום בעבודה, הנושא הזה מוצא מקום משמעותי – בשיחות עם עובדים, עמיתים ובוודאי עם לקוחותיי, שכאמור מכירים באחריות שניתנה להם.
כך, אף ניתן למצוא את השיח הזה מחלחל לפרסומות עצמן, בין אם בזוגיות של שתי נשים או שני אבות גאים שמחייכים עם ילדם למצלמה ויש עוד דוגמאות.
בכל פעם שאני מדליקה את הטלוויזיה ונתקלת בפריים כזה, בין אם מגיתם או משרד מתחרה, אני מתמלאת נחת ויודעת שהדרך ליעד הנכסף של שוויון ‘מלא מלא’ עוברת דרך אלף רגעים קטנים כאלה, וכמה אני מאושרת שבחלקת עולמי הגאה-הקטנה נתתי גם אני את תרומתי.

בנות ברית

נטע פלר

סמנכ״לית משאבי אנוש – נטוראל אינטליג׳נס

מזה 8 שנים סמנכ”לית משאבי אנוש ב Natural Intelligence, חברה בוועד המנהל של גשר אל הנוער ובעלת נסיון של כ 23 שנה בתפקידי משאבי אנוש. 

הגעתי לנטורל אינטליג’נס כשהחברה מנתה פחות מ־30 עובדים ולי 15 שנות נסיון בתפקידי משאבי אנוש. אף שלא הקמתי את החברה, אני מרגישה תחושת שותפות אדירה. כיום, יש לנו יותר מ-400 עובדים. מתחילת הדרך הרגשתי שההייטק הישראלי הוא תעשייה מובילה שמהווה דוגמא לתעשיות אחרות, דבר המאפשר לנו להוביל מהלכים שמחלחלים גם לסקטורים אחרים במשק. אנחנו יכולים לקחת את הכוח הזה ולהשתמש בו בשביל להשפיע על החברה ולהניע שינויים חברתיים.

תמיד היינו חברה מקבלת ופתוחה. אחד העובדים יזם והקים את פורום ה”גלאנץ'” לפני 6 שנים בו עובדים להט”בים מתכנסים לארוחות צהריים במטרה לייצר קבוצת שייכות חברתית, כזו שתאפשר לשתף בחוויות אישיות, להתייעץ ולהתלבט ביחד. זו גם פלטפורמה לקדם נושאים פרו – להט”בים בתוך החברה ומחוצה לה. אנחנו דואגים לתקשר את האג’נדות וההצהרות שלנו ליצירת סביבת עבודה שווה, הוגנת ומכלילה בנושא להט”ב ברשתות החברתיות שלנו ובאתר החברה, אני מדברת על הנושא בימי אוריינטציה לעובדים חדשים והתמיכה בשוויון ובגיוון מודגשים בחוברת לעובד חדש שכל עובד מקבל לפני שהוא מתחיל לעבוד. אנחנו מצפים מכולם להתייחס אחד לשני כשווים.

“אני מאמינה שארגונים עסקיים מצליחים יכולים וצריכים להשפיע על נושאים חברתיים במדינה, להוביל עשייה משמעותית, להשמיע קולם בהיבטים אלה ולסחוף ארגונים נוספים בעקבותם. אני פועלת מתוך אמונה שאפשר לייצר שינוי משמעותי בצורה מהירה יחסית דרך מנכ”לים וסמנכ”לי משאבי אנוש שיובילו אג’נדה של הכלה וקבלה. אצלנו בחברה, יצירת סביבת עבודה שווה והוגנת לכל אדם באשר הוא, הנה מובנת מאליה. אבל ברור לי שלא כך הדבר בארגונים רבים ולכן חשוב לי להשפיע על ארגונים נוספים ליצור סביבת עבודה שוויונית ומכבדת עבור כל עובדיהם. המאבק הבא מבחינתי הוא שילוב טרנסג’נדרים בשוק העבודה. מדובר בקהילה שכמעט לא משולבת בשוק העבודה, בטח לא בחברות, ולכן אני משתפת פעולה עם עמותת מעברים למען הקהילה הטרנסית, לתמיכה בטרנסג’נדרים בחיפושי עבודה ובתהליך השמתם”.

מיכל שחל

Head of HR, Dell Technologies R&D Site

אני עובדת בתעשיית ההייטק 25 שנה, במגוון תפקידי משאבי אנוש במנעד רחב של חברות – החל מסטארטאפים, דרך חברות בגודל בינוני ועד לחברות גדולות. גרתי 9 שנים בארה”ב, שם עבדתי בחברה גלובלית אמריקאית.במהלך עבודתי בחברות רב לאומיות, סייעתי בעיצוב התפיסה הגלובלית שלהן בתחום משאבי האנוש. למדתי לעבוד עם אנשים שונים בעלי תפיסות עולם מגוונות. החווייה הזו מסייעת לי להתחבר לתפיסה של דל טכנולוגיות, שבנויה על קבלת השונה, אימוץ מגוון של פרספקטיבות, הפרייה הדדית, כיבוד של האחר והפיכה של כלל ההבדלים ליתרון עסקי ואנושי. אני מאמינה בכל מאודי כי סביבה כזו יוצרת עניין ויצירתיות גם בחשיבה העסקית, כמו גם בפאן חברתי.

מנסיוני, למדתי שחלק מהקושי של עבודה עם תרבויות אחרות נובע מחשש להתמודד עם האחר: חשש שלא יבינו אותך, שלא יקבלו אותך, שלא תצליח להביע את עצמך. הדרך להתמודד עם האתגר הזה היא לייצר סביבת עבודה שבה אנשים מרגישים בטוחים להיות הם, להרגיש ייחודיים ולהביע את דעותיהם. אגב, לא מדובר רק על הקהילה הלהט”בית – לאנשים שונים יש סגנונות שונים ותפקידנו לספק להם סביבה בטוחה ונינוחה שבה אף אחד לא ישפוט אותם. הדבר שאני הכי נהנית לעסוק בו הוא ליצור את הסביבה הזו. אני מחפשת דרכים להדגיש את המשותף, כך שכולנו נהייה פנויים להתמקד במטרה החשובה לשמה אנו מגיעים בבוקר לעבודה – לפתח מוצר טוב יותר מהמתחרים. לצורך כך אני אוהבת להשתמש בהומור, ואפילו במוסיקה – דברים שמחברים בקלות בין אנשים.

לייצר שינוי אמיתי בעיני זה לייצר חשיפה, להפחית חששות מהשונה ולגעת ברגש ובחוויה האישית. רק כך נוכל להתגבר על דעות קדומות שאימצנו ועל רגשות שליליים שפיתחנו. זו לא עבודה של איש אחד. אני מאמינה שבכל הקשור לסובלנות ושוויוניות – חשוב להציב את המסר בחלון הקדמי, היומיומי. לצורך כך על השולחן שלי ושל מספר עובדים יש דגלים, כולל בקבלה בקדמת המשרד וזה חלק מהנוף המקומי. עובדים שרצו קיבלו תגי עובד של PRIDE ALLY- שמראים על תמיכה ולאו דווקא על השתייכות לקהילה. במקביל, אנו מובילים את שיפוץ מועדון הנוער של איגי בבאר שבע, מפיקים אירוע הוקרה למתנדבי קו הקשב ומקיימים שיתוף פעולה עם איגי חיפה להכנת מתנות יום וולנטיין לעובדי החברה.