למה שלא אגיד שאני לסבית?

צילום: דימה חבר

“צאי לי מהלב
צאי לי מהמוח
אין לי מה לתת לך, טוב.
זכרונות מעצבים מציאות
את אומרת לי מה לאכול
את תמיד מפקדת
ואני נולדתי אתמול
מחשבת מסלול מחדש
עם חולצה שבחרתי לבד
שרה TELL MY WIFE
בלי להסתכל על אף אחד”.

(השיר “טוב”, מהאלבום “נראתה לאחרונה”, רוני פרי)

כמה פשוט, ככה נכון.

כמו סרטי הדיסני שכולנו גדלנו עליהם, גם השירים שאנחנו מכירים הם לרוב מגבר לאישה, (ואולי גם מעטים מאישה לגבר) אבל גם אם נתאמץ – לא בהכרח נצליח למצוא יותר מכמה שירים בודדים שאינם עולים בקנה אחד עם התבנית ההטרוסקסואלית. “הרגילה”. “המסורתית”. ה”נכונה”.

“אני זוכרת שבפעם הראשונה שהופעתי בתוכנית, המשפט השני בערך שאמרתי שם זה שאני לסבית”, מספרת לי רוני פרי, כוכבת דה וויס, “א.נשים היו אומריםות לי שאני אמיצה, ואפילו לא הבנתי למה. למה שאני לא אגיד שאני לסבית? לשאול איך זה להיות אמנית לסבית זה כמו לשאול איך זה להיות תאומה. אני לא יודעת מה זה לא להיות אמנית לסבית. אני כותבת על החיים והחוויות שלי, ולהיותי לסבית יש חלק ענקי בזה”.

פרי, בת 28, במקור מעפולה וכיום גרה בתל אביב, נושמת מוזיקה מאז שהיא זוכרת את עצמה.

“הייתי שרה בקולי קולות בחדר שלי או עושה ליפסינג בחוץ בעודי מחוברת באינפוזיה לאוזניות”, היא מספרת, “בתיכון למדתי לנגן על גיטרה מספיק כדי שאוכל לכתוב ולהלחין, וזה כמעט תמיד היה באנגלית. אנגלית הייתה הדרך שלי לחשוף רגשות מבלי לחשוף אותן עד הסוף”.

“המעבר מאנגלית לעברית היה מפחיד מאוד”, מתארת פרי, “עכשיו כולםן יבינו מה אני שרה, במיוחד הא.נשים שעליהם נכתבו השירים. הייתי צריכה להזכיר לעצמי שאם זו האמת, או לפחות האמת שלי, היא ראויה להיאמר ולהישמע, כדי שהיא תוכל להיהפך למשהו אחר,  גדול וחזק יותר, שאולי כבר לא אפחד להגיד ולהרגיש”.

ולמה שתפחדי בעצם?
“כשהתחלתי להבין בגיל 15 שאני נמשכת לבנות, המחשבה הראשונה, השנייה והאלף על זה היו שהחיים שלי נגמרו. שעכשיו אהיה אפילו עוד יותר מוזרה ושאני צריכה להתחיל להתרגל לרעיון הזה של חיים לבד. במצעד הגאווה האחרון עשינו שני שירים בבמת הזנקה בגן מאיר, וזה היה אחד הרגעים הגאים בחיי. הרגשתי שאני חלק קטן משינוי גדול, שאולי קורה ממש לאט, אבל הוא קורה. אחר כך, עם הכתיבה על הילדות והבית, הבנתי שאני מנסה לחזור לילדה הקטנה והרעבה לחיים שהייתי, כי שם ראיתי את עצמי לאחרונה, ואם רק אצליח לחזור אליה, לא אשכח יותר אף פעם מי אני”.

מה דעתך על אמנים שלא יוצאים מהארון?
“אני לא יכולה להחליט לאדם אחר אילו החלטות נכונות לו לקבל בחיים, אבל אני חושבת שלכל אדם, לא משנה מה יחליטו לעשות בחיים, יש הזכות להתהלך בעולם וללבוש עליהםן את האמת שלהםן. בכל היבט ונושא בחיים, לא רק מיניות. גם אם המחיר כבד, כי אני מאמינה שמחיר ההסתרה כבד הרבה יותר”.

ואכן פרי, המשיקה בימים אלו את אלבומה השני “נראתה לאחרונה”, לא מסתירה דבר, כולל את הסיבות שהובילו להוצאתו.

“השם של האלבום היה ידוע לי כשהיו רק שני שירים”, מתארת פרי, “בגלל ה”נראתה לאחרונה” המזעזע בווטסאפ שהופך להיות אובססיה כשנפרדות.

בהשקת האלבום אני והלהקה ננגן את כל האלבום החדש, קצת מהאלבום הראשון וקצת קאברים של שירים ואמנים שהחיפוש שלהם אחרי האור עוזר לי לחפש את שלי”.

פרטים על השקת האלבום בלוח הארועים WDG the date