הקהילה שלנו צמאה לפוליטיזציה

נועם אלקריב | צילום: ניצן חסון

מצד אחד, עונת גאווה מרשימה, עם עשרות מצעדים וארועים בכל רחבי הארץ ומספר שיא של משתתפים במצעדים. הקהילה מיוצגת בשדירות הפיקוד בצבא וזוכה ליחס מכיל ומסייע, היא דומיננטית בעולם הבידור ובעלת דריסת רגל משמעותית בעולם העסקים והפרסום. אין ילד שלא מכיר ידוענים מהקהילה הגאה, משפחות גאות נעשות חלק מהנוף, ונדמה שהמסר המוביל בישראל הוא קבלת הקהילה הגאה. וטרם דיברנו על הבחירות האחרונות שהכניסו חמישה ח”כים הומואים לכנסת.

מצד שני, המצב רחוק מלהיות אידיאלי. את כל ההתפתחויות הללו אנחנו חייבים לפורצי הדרך במגזר העסקי ובמגזר השלישי, למפקדי צה”ל, לשופטים האמיצים, לפקידים אחראיים ולהלך הרוח האזרחי בישראל.

איפה אנחנו עדיין עומדים במקום? בזירה הפוליטית-חקיקתית. הזירה המשפיעה בכל חברה דמוקרטית מערבית.

הידעתם שבכנסת ה-20 לא עבר אף חוק/תיקון חוק למען הקהילה הגאה? מעל 40 הצעות חוק הופלו על ידי הקואליציה. למעט מעט העברות תקציביות ותקנות פנים-משרדיות, אין שום הישג גאה בכנסת הזאת. בלי אימוץ, בלי חתונה, בלי פונדקאות, בלי ביטחון, בלי החמרת ענישה לאלימות, בלי הוצאה מחוץ לחוק של טיפולי המרה. למה? “כי אין היתכנות פוליטית”.

מה הפיתרון? כמו הציונות הדתית והמאבק הפמיניסטי שהבינו זאת לפנינו, עלינו להיות כוח פוליטי משמעותי.

יש צורך בשינוי שורשי בקהילה. אנחנו צריכים להשתיל את התודעה הפוליטית בתרבות הגאה בישראל, כי הזהות הגאה היא קודם כל זהות פוליטית.

משאת נפשנו צריכה להיות הפרלמנט – ראשית בייצוג גאה ערכי ומגוון, שיח פוליטי קהילתי ונרחב, לובי חזק, בריתות עם נבחרי ציבור מכלל המפה, הצבעה אסטרטגית רק למפלגות פרו -להטבפא”קיות, שטח מגויס וארגונים לוחמניים. אנחנו צריכים מצעדים ומחאות שמדברים בעיקר פוליטיקה, עוד ח”כים מהקהילה, בני נוער גאים שגדלים לשיח ולעשייה אזרחית-פוליטית.

בואו נהפוך לקהילה פוליטית חזקה ומשפיעה כמו שאנחנו יכולים ויכולות להיות.

הכותב הוא יו”ר החזית הגאה, התנועה לשינוי תודעה ולמנהיגות פוליטית גאה. התנועה בקרוב תצא בפרויקט חדש ביחד עם המרכז הגאה, “המסלול למנהיגות גאה”, מסלול הבא להכשיר, לפתח ולרשת את שדירת המנהיגות הפוליטית וסוכני השינוי הבאים בקהילה הגאה בישראל.