גברתי השרה, אני הורה לכל דבר ועניין

צילום: אולגה קרסנשטיין

לגב’ השרה איילת שקד
שלום וברכה.

אני מניחה שאת ערה לטענות שהועלו בכלי התקשורת בקשר לחסמים שמציבה המדינה בפני אמהות לסביות לא ביולוגיות שמנסות להירשם כאמהות לילדיהן. הכול התחיל מכתבה בעיתון הארץ – ואני מודה שהסיפור שלנו, של זוגתי, שלי ושל הבת שלנו שזוגתי ילדה, היה אחד הטריגרים לכתבה, שגרמה לתגובות רבות בתקשורת ובציבור.

איך אני יודעת שאני אימא של הבת שלי? הייתי מעורבת בתהליך החל משלב ההחלטה ועד הלידה כולל כל הבדיקות וכדומה. ליוויתי בהתרגשות את הלידה וזכיתי לחתוך את חבל הטבור של בתנו. החזקתי אותה בזרועותיי מיד אחרי לידה. וכך זה נמשך מאז – אני שם בכל רגע ורגע. לחתל, להאכיל, לרחוץ, רופא ילדים וחיסונים. אם הייתי צריכה לסכם את שנת 2017 במשפט אחד, הייתי אומרת שזאת השנה שבה נולדה לי בת.

אז אני הורה לכל דבר ועניין, גברתי השרה. וכל מה שאנו מבקשות – שהילדה שלי תהיה רשומה בתעודת הזהות שלי ויהיו לי זכויות של הורה, כי את האחריות של הורה כבר יש לי. הגשנו בזמן, כפי שהתבקשנו, את המסמכים הדרושים כדי לקבל צו הורות – וציפינו שההליך יהיה פשוט יחסית ומהיר. אבל המדינה מערימה קשיים, בית המשפט דורש שאצהיר שאיני עבריינית מין, ועדיין אין החלטה בתיק, כי פקידת סעד צריכה קודם לבקר אצלנו ולוודא שאני הורה כשירה, והדבר נמשך ונמשך, וכרגע יש סיכוי סביר שנגיע ליום ההולדת של הילדה בלי שהיא תופיע בתעודת הזהות שלי כמו שאר ילדיי (הביולוגיים).

אני חייבת לומר שאני לא מבינה את האבסורד. אני לא מבינה במה אני שונה מגבר שהוא, לדוגמה, סובל מבעיות פוריות קשות ולכן כדי להביא ילד לעולם צריך להיעזר בבנק הזרע. הרי אף אחד לא ישלח אליו פקידת סעד, לא יבדוק בציציותיו ולא ידרוש ממנו תצהירים ולא יבקר את הזוגיות שלו רק בגלל שאין לו קשר ביולוגי עם התינוק. גבר כזה פשוט יירשם בתעודת לידה כאבי הילד כבר בבית חולים, וזהו זה. אני רק מבקשת שישוו אותי אליו! אלה לא זכויות יתר, אני בסך הכול רוצה שלא יפלו אותי לרעה. האישור שיינתן לי על ידי המדינה לא ישנה את העובדה שהבת שלי היא הבת שלי, הוא רק ייתן לכך תוקף חוקי וזה הדבר שנדרש לעשותו.

בעיניי, ההליך הארוך והמתיש שהמדינה מכריחה אותי לעבור הוא לא הוגן וגם חסר כל משמעות אמיתית, כי להבדיל מהליך אימוץ, לבתי אין הורה אחר מלבד זוגתי ומלבדי, ואנו נגדל אותה באהבה בכל מקרה. שלא לדבר על המשאבים של בתי המשפט העמוסים שלנו והעובדים הסוציאליים העמוסים לא פחות – למה צריך לבזבז אותם על זוגות נורמטיביים עם ילדים רצויים ומטופחים? הדבר ההגיוני הוא לתת לנו ולבתנו את הזכויות שמגיעות לכל הורה וילד בישראל בהליך רישום פשוט שלא מכביד, בדיוק כמו שקורה לזוג הטרוסקסואלי.

בברכה,
נדיה אייזנר-חורש.