מערכת WDGלמרות האכזבה מהחלטת בג”צ בנושא חוק הפונדקאות, קביעת השופטים כי מדובר באפליה ברורה יוצקת יסודות לשינוי החוק ובעלת השפעה רבה על המשך המאבק. ח”כ גרמן כבר הודיעה: אעלה פעם נוספת את חוק הפונדקאות שגיבשתי
יעל גרמן | צילום: מתוך פייסבוק
חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד), שרת הבריאות לשעבר ומי שהניחה לראשונה על שולחן הכנסת את חוק הפונדקאות בישראל (2014), חושבת שפסיקת בג”צ מעניקה סיכוי ממשי להעברת חוק הפונדקאות, ומתכננת להעלות שוב את החוק שגיבשה להצבעה.
“הגיע הזמן להעביר את חוק הפונדקאות”, אמרה ח”כ גרמן, “טענת בג”צ לתת אמון בכנסת לשוויון מלא בהורות לא צלח בפעמים הקודמות. ניתן לשים סוף לאפליה אחת ולתמיד באם נעביר את חוק הפונדקאות בכנסת”.
“קשה שלא לחוש אכזבה לנוכח הפסיקה של השופט ג’ובראן ושופטי בג”צ”, הוסיפה גרמן, “אך חשוב לזכור שיש רוב (בציבור ובכנסת) שתומך בחוק הפונדקאות, חוק שגווע בממשלה הנוכחית ע”י מיעוט שלא נותן לחוק לעבור. אעלה שוב במיידי את חוק הפונדקאות, חוק רחב ומקיף לשוויון בהורות (בני זוג הטרוסקסואליים וזוגות גאים). 17 שנה הספיקו. אלפי זוגות בארץ ממתינים לחוק כדי לממש את זכותם הטבעית להיות הורים”.
לפי לשון החוק כיום, ניתן לבצע פונדקאות רק “לגבר ולאישה”. בממשלה הקודמת ניסתה שרת הבריאות דאז יעל גרמן לקדם תיקון לחוק הפונדקאות שהיה אמור לבצע מהפכה בתחום. החוק מגדיר ומאפשר לראשונה לזוגות חד מיניים ולנשים יחידניות (ללא בן זוג) לממש את זכותם להפוך להורים. תיקון החוק יאפשר ליחידניים להשתמש בשירותי פונדקאות בישראל, ירחיב את הקריטריונים על מנת להגדיל את מספר הפונדקאיות הישראליות, ומנגד יגביל את גובה הסכום שישולם להן. לראשונה תינתן לנשים אפשרות לשאת ברחמן את העובר של בת זוגן (נשיאת עוברים) ע”פ חוק.
החוק עבר בקריאה ראשונה בממשלה הקודמת (אוקטובר 2014) ובתמיכת ראש הממשלה (45 תומכים מול 15 מתנגדים) אלא שאז הממשלה התפזרה ולאחר כינון הממשלה החדשה, נמנע שר הבריאות הנוכחי יעקב ליצמן, להגיש רציפות לחוק, וכך נעצר התהליך.
בממשלה הנוכחית, העלתה ח”כ גרמן את החוק שוב כהצע”ח פרטית אך החוק נתקל בסירוב בועדת השרים ולא קודם מאז.
חקיקה נוספת בנושא הפונדקאות הנמצאת כעת על שולחן הכנסת היא הצעת החוק שאושרה לפני כשבועיים בקריאה ראשונה, שאינה מתירה פונדקאות לגברים יחידים או לזוגות מאותו המין, אלא מאפשרת לנשים ללא בן זוג הסובלות מבעיה רפואית שמונעת מהן להרות לפנות להליכי פונדקאות, אך רק עם ביצית שלהן. הצעת חוק זו אינה מספקת מענה לאף אחד מהעותרים לבג”צ, ואישורה לא יסיים את האפליה בחוק.
העדפה חסרת בסיס זו מפנה עורף לערך כבוד האדם
פסק הדין החלקי שניתן אתמול על ידי בג”צ בנושא חוק הפונדקאות מכעיס את הקהילה הגאה. אך חשוב לדעת כי בפסק הדין יש גם נקודות חשובות המאירות באור חיובי על המשך המאבק בדרך לביטול האפליה בפונדקאות.
בפסק הדין כתבו שופטי בית המשפט העליון במפורש כי מדובר באפליה, והעניקו למחוקק חצי שנה להסדיר את חוק הפונדקאות, תוך הבהרה חד משמעית שחוק שלא יכלול להט”בים יהיה מפלה. השופט מלצר אף הבהיר שמדובר בהמלצת חקיקה שאם לא תתקבל תוביל לפסק דין.
השופט ג’ובראן, שהקריא את פסק הדין, כתב: “מתקשה אני להסכין למצב דברים שבו נמנע מיחידנים ומזוגות חד מיניים להגשים את זכותם להפוך להורים על ידי התקשרות בהסכמי פונדקאות, שעה שלאחיותיהם ולאחיהם ההטרוסקסואלים מוקנית זכות זו. הסדר חוקי המעניק זכות בעלת מעמד חוקתי לקבוצה אחת, ומדיר מפניו קבוצה אחרת בשל זהותה, העדפותיה, נטיותיה או אורחות חייה הוא הסדר הנחזה להיות מפלה, אשר קשה להלום אותו. – כשלעצמי, איני רואה כל הצדקה לבכר הורות הטרוסקסואלית על פני הורות חד מינית – ככלל, ובכל הנוגע למימוש הזכות להפוך להורה על מגוון הטכניקות להגשמתה… העדפה חסרת בסיס זו מפנה עורף לערך כבוד האדם, המנוי בחוקי היסוד של מדינת ישראל, ולעיקרון השוויון הנגזר ממנו. אף שאין הוא נזכר מפורשות בחוקי היסוד, עיקרון השוויון הוכר זה מכבר כחלק מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו…”
הדברים הברורים של בית המשפט בפסק הדין החלקי, משאירים לממשלה ולכנסת את ההזדמנות לתקן את האפליה בחוק, אך גם משאירים לנו את האפשרות להמשיך בהליך המשפטי, על יסוד הקביעות המאוד ברורות של פסק הדין, במידה והמדינה לא תשנה את מדיניותה המפלה.