"כשאני אומרת שאני א-רומנטית, אני לא אומרת שאני חסרת אהבה"

פרויקט מיוחד – לכבוד שבוע המודעות לספקטרום הא-רומנטי המצויין השבוע, 18 א-רומנטיים מהארץ והעולם משתפים בחוויות, בתחושות ובחששות | "לחיות בעולם שמאד מעריך רומנטיקה אבל בקושי מעריך חברות זה די קשה"

"כשאני אומרת שאני א-רומנטית, אני לא אומרת שאני חסרת אהבה"

הרבה פעמים, כשאנשים שומעים שאני א-רומנטית, התגובות שלהם נעות על סקאלה. צדה האחד של הסקאלה הוא המחשבה שזה אומר שאני לא צריכה קשרי אהבה משום סוג, דבר שהם רואים באופן שלילי, וצדה האחר הוא המחשבה שמצהירה שאני וולדמורט. אבל אני דווקא מאוד אוהבת קשרי אהבה, קיטש וכל זה, וגם יש לי אף. אז מה זה אומר, להיות א-רומנטית?

קודם כל, באמת יש אנשים שלא צריכים מערכות יחסים כאלה או שלא נוח להם עם גילויי אהבה, וגם זה בסדר. שנית, מדובר בנטייה רומנטית והיא קיימת כספקטרום. הספקטרום הא-רומנטי מתאפיין בהיעדר משיכה רומנטית, אך יש, למשל, א-רומנטיים שחווים משיכה רומנטית מועטה או נדירה.

חשוב להבין את ההבדל בין משיכה מינית ומשיכה רומנטית. לרוב הן נחוות יחדיו, אך זה לא תמיד כך. ישנם אנשים הנמשכים למגדר/ים מסויימים מבחינת מינית, אך נמשכים רומנטית למגדר/ים אחרים. לא כל א-רומנטי הוא א-מיני, ולהיפך. אין צירוף נטיות שפחות לגיטימי מהאחר.

בנוסף, א-רומנטיות אינה מציינת היעדר אהבה או מחוייבות. אנשים א-רומנטיים יכולים להיות אנשים לא פחות אוהבים מאחרים. חלקם אף ירצו מערכות יחסים רומנטיות, או מערכות יחסים הדומות להן. העובדה שיש אנשים שיבצעו מעשים מסויימים רק עם אנשים שהם נמשכים אליהם רומנטית לא אומרת שזה כך עבור כולם, בדיוק כמו שהעובדה שיש אנשים שיבצעו מעשים מסויימים מתוך אהבה אפלטונית לא מעידה על כך שהמעשים האלה לא יכולים להיות רומנטיים בעבור אחרים. אנשים שונים יכולים לחוות את אותם הדברים באופן שונה. ככלל, החברה נוטה לתת לאהבה רומנטית מקום של כבוד, אך לא לאהבה אפלטונית. כאשר ניתן לראות אהבה חזקה, נוטים לומר שהיא רומנטית, אפילו כשזה לא מה שהאנשים שחווים אותה מרגישים ולמרות שהם מספרים שזה לא נכון לגביהם.

מבחינתי, כל מעשה שהוא יכול להיות מעשה אפלטוני. אני אשמח לטייל לאור השקיעה עם חברה טובה, לדבר אל תוך הלילה עם אדם אהוב, לשוט לבד לאור הכוכבים עם מישהי שאוהב או לגור לנצח עם חבר קרוב. כשאני מבצעת מחוות אהבה, מקורן בחברות. הרגשות שאני חווה אנשים שונים לא זהים, אבל לקרוא להם בשמות שונים, כמו "אפלטוניים" או "רומנטיים", מרגיש לי מאוד מבדל, ומדובר בהבדלה מלאכותית בשבילי, מאחר שהם לא מרגישים שונים באופן המצדיק שמות שונים.

אני זוכרת שכבר בגיל 11 שאלתי חברה מה ההבדל בין החבר שלה לבין שאר החברים. המשכתי לשאול את השאלה הזו גם אחר כך, אבל חוויתי קראשים והאמנתי שבעתיד ארצה מערכת יחסים רומנטית. כשהעתיד הגיע, הבנתי שכל רגע שאני חווה הוא חברי ושכל דבר אפשרי עם חברים. אפילו כשהאמנתי שארצה מערכת יחסים רומנטית, לא הבנתי למה "אתה כמו אח בשבילי" זו לא מחמאה או איך אפשר להתחיל מערכת יחסים רומנטית עם אנשים מבלי להיות חברים שלהם קודם. אני אשמח לגור עם חברה או חבר קרובים, אבל לא מבדילה בין מערכת יחסית כזאת לבין מגורים עם אחות, מאחר שמבחינתי, זה אותו הרגש כמו שיש לי כלפי אחותי וחברות אחרות.

העובדה שאנחנו לא "רק חברים" לא אומרת שהרגשות שלי לא 100% אפלטוניים. כשאני אומרת שאני א-רומנטית, אני לא אומרת שאני חסרת אהבה. אני גם לא אומרת שאני לא רוצה מערכות יחסים קרובות. מה שאני אומרת הוא שאני לא חווה משיכה רומנטית, וזהו.

השבוע, 18-24.02.2018, הוא שבוע המודעות לספקטרום הא-רומנטי. מטרתו לעזור לאנשים להבין את עצמם, אבל גם לעזור לחברה להבין ולקבל אותם כמו שהם. לכבוד שבוע זה, ראיינתי א-רֹומנטיים נוספים, על מנת שישתפו חוויות שלהם כא-רומנטיים.

מתי ואיך גילית על השייכות שלך לספקטרום הא-רומנטי?

נעם: כבר מגיל קטן ידעתי שאני מסתכלת אחרת על כל הנושא של זוגיות ומערכות יחסים. קיבלתי חינוך פמיניסטי וחשבתי שאולי זה בגלל זה. בסביבות גיל 26 קראתי בטמבלר רשימה ארוכה של דברים והיה כתוב אם זה נכון לגבייך אז כנראה שאת א-רומנטית. הבנתי שזה לא שמשהו לא בסדר איתי וסוף סוף הייתה לי מילה לתאר את מה שתמיד ידעתי.

פטריק: הייתי מאוד לא מאושר במשך מספר שנים. לא היה לי מושג למה או איך להיות מאושר. אובחנתי במקור עם הפרעת אישיות סכיזואידית (ההיפך הגמור ממני), ואז הלכתי להיפגש עם פסיכיאטר. הפסיכיאטר הציע לרשום לי תרופות נגד דיכאון, אבל לא רציתי. אחרי שנפגשתי עם כנראה לפחות 6 מטפלים במהלך מספר שנים ובזבזתי אלפי דולרים, "המצאנו" את המונח "א-רומנטי" כדי לנסות למסגר את החוויות שלי.

שושנה: גיליתי כי חשדתי. אני חווה משיכה רומנטית באופן כל כך נדיר וכשאני חווה אותה, היא חזקה. חשבתי במשך הרבה זמן שלא יכול להיות שאני א-רומנטית, כי אני כל כך מלאת אהבה, אבל אז למדתי שיש ספקטרום. כשקראתי עליו הבנתי שאני מתאימה לו ושזו הייתה הקלה גדולה.

אמבר: גיליתי כי הצטרפתי לקבוצות א-מיניות. היו שם פוסטים שדיברו על א-רומנטיות, וכשקראתי אותם הבנתי שהם הגדירו משהו בנוגע אליי שאף פעם לא הבעתי במילים.

דרבי: ידעתי שאני שונה, רק לא ידעתי למה וחשבתי שאני שבורה או שמשהו לא בסדר איתי. המשפחה שלי אמרה לי באופן קבוע "עוד כמה שנים תשני את דעתך ותרצי מערכת יחסים ונישואים", וזה לא התאים לי. זה היה קשה ומאוד מבלבל לראות את האנשים שבסביבה שלי נכנסים למערכות יחסים רומנטיות ולשמוע על כל זה הפך את זה לגרוע יותר במהלך שנות הנעורים שלי. כשהייתי בקולג' שיחקתי בשעות הפנאי באתר של משחק דיגיטלי ושמתי לב שכמה שחקנים משתמשים במונחים של הקהילה הגאה שלא הכרתי. הסתקרנתי וחיפשתי, והיום בו גיליתי שאני א-רומנטית היה מהימים שאני מחשיבה לטובים בחיי.

רוז: גיליתי על הקיום של א-רומנטיות לראשונה בסביבות גיל 13, באותו הזמן בו גיליתי על א-מיניות, במהלך גלישה באינטרנט. תהיתי בנוגע לזה, כי לא הרגשתי הבדל בין הרגשות שלי כלפי חברים קרובים וכלפי האנשים שהיה לי "קראש" עליהם. הייתי 3 שנים במערכת יחסים בה הייתה הפעם היחידה בה פיתחתי רגשות רומנטיים ומיניים. זו הייתה הפעם היחידה בה הרגשתי כך באופן חזק. במהלך 3 השנים האלה, לא חשבתי על א-רומנטיות או על א-מיניות, אבל במבט לאחור, אני חושבת שהן מסבירות בעיות שהיו לנו. כשנפרדנו, העובדה שאני בקושי מרגישה את הדברים האלה התבלטה וחשתי מבודדת משאר העולם שוב. השלמתי עם עצמי כא-רומנטית אפורה בשנה הראשונה באוניברסיטה. זה עירב הרבה חיפוש עצמי, קביעת אמות מידה והשוואה ביני לבין החברים שלי והמדיה.

פולין: מערכות יחסים רומנטיות מעולם לא משכו אותי, ואף פעם לא חוויתי "התאהבות". היו לי קראשים, אבל הם מעולם לא החזיקו מעמד, ובכל פעם שבה יכולתי להיות מי שהתעניינתי בהם, לא הייתי מעוניינת בלממש את זה. מלבד זאת, אף פעם לא יכולתי למקם אהבה/חיבה ומשיכה מינית באותה רמה. בשבילי, משיכה מינית, משיכה רומנטית ומשיכה חיבתית מנותקות זו מזו, ולא יכולתי להבין למה אנשים ראו את נקודת המבט שלי כ"לא נכונה", "לא נאותה", או אפילו "לא בריאה". גיליתי את המונח "א-רומנטי" בטמבלר לפני מספר שנים. הזדהיתי מיד. הייתי כל כך שמחה בנוגע לזה. לדעת שזו לא אני שלא נורמלית, הגילוי שיש אחרים כמוני ושזה בסדר היה כל כך מקל!

לוקה: חברה רצתה שאשתמש באפליקציית היכרויות, כי מעולם לא היו לי חבר או חברה. סירבתי, וכשהיא איימה לפתוח לי חשבון התעצבנתי מאוד. אחרי הריב, הרגשתי מוטרדת. לא הבנתי למה הגבתי כך, אז פתחתי חשבון והתחלתי לשוחח עם אנשים. זה הלחיץ אותי, כך שעזבתי את זה. אחרי מספר חודשים התחלתי לחפש בגוגל. מצאתי אתר שכתב רשימה של 50 דברים שא-רומנטיים יזדהו איתם ו-50 דברים שא-מיניים יזדהו איתם. הזדהיתי עם לפחות כ-40 דברים משתי הקטגוריות. נקרעתי בין שמחה טהורה לבין תחושת הרס. ידעתי שאני א-רומנטית וא-מינית מיד, כי זה סוף סוף היה הגיוני. זו הייתה התחושה הכי טובה אי פעם, שלא הייתי שבורה ושיש אחרים שהם בדיוק כמוני.

איזבלה: בהתחלה לא ידעתי שיש הבדל בין משיכה מינית למשיכה רומנטית. בזמנו, חשבתי שהפעמים הבודדות בהן הרגשתי משיכה מינית חזקה היו "התאהבויות", מאחר שרוב הספרים והסרטים מאחדים את שני הדברים. שגיליתי ש"א-מינית" זה דבר אמיתי ולא מילה מוזרה שהשתמשתי בה כדי לתאר אותי, והצטרפתי לקהילה הא-מינית, החוויות שלי היו שונות משל א-מיניים אלורומנטיים (הערת הכותבת: שחווים משיכה רומנטית), שהיו הרוב הגדול של הקהילה. זה לא היה מה שהרגשתי או חוויתי וזה הציק לי. אז התחלתי לקרוא ולחקור וגיליתי שאני מבלבלת בין משיכה מינית למשיכה רומנטית, אבל עדיין לא הצלחתי להבין מה זו משיכה רומנטית. כולם תיארו את זה כסוג של נעימות ורצון להיות ביחד, אבל אלה היו הדברים שהרגשתי כלפי החברים שלי, המשפחה שלי, החתולים שלי… זה המשיך להציק לי יותר, עד שמצאתי את המונח "קווארומנטית" בעמוד פייסבוק. זה היה קליק מידי – לא הבנתי מה זו משיכה רומנטית ולכן לא חשבתי על הרגשות שלי כך. למעשה, הייתה בטוחה שהם היו לגמרי מחוץ לסקאלה הרומנטית. החלטתי שאני רוצה לדעת יותר והצטרפתי לקבוצות של א-רומנטיים. זה היה כמו בית בשבילי. ראיתי את החוויות שלי משתקפות בחוויות של אחרים, וזה גרם לי להרגיש יותר כמו בן אדם רגיל.

עוד בנושא:  מאות גברים נמצאים בכף ידנו, איך זה ש"הבחור המושלם" לא ביניהם?

אנאליז: גיליתי אחרי שגרתי עם מישהו שיצאתי איתו באופן לא מחייב והסתבר לי שהוא לא ראה את זה כך. לא השבתי לו מחוות או רגשות רומנטיים ונפרדנו. ידעתי שאני לא מרגישה חיבור רומנטי, אבל חשבתי שמערכת היחסים תתפקד בלעדיו. הבנתי שלהיות במערכת יחסים שאינה רומנטית אינה העדפה, אלא הכרח.

דקלן: התיידדתי עם א-רומנטי. ככל שלמדתי יותר על הזהות שלו ועל האופן בו הוא הבין את זה, הבנתי שזה מזכיר לי את עצמי. סיפרתי לו שאני חושב שאני א-רומנטי, והוא אמר שזה נשמע לו נכון.

ריאן: תמיד הרגשתי שלא בנוח עם הרעיון של מערכת יחסים רומנטית, הרבה לפני שהבנתי שיש מילה שמתארת את איך שאני מרגיש. ניסיתי להיות במערכות יחסים רומנטיות, והן הרגישו לי לא טבעיות. גיליתי כי צפיתי בסרטון על א-רומנטיות והבנתי שהוא מתאר את האופן בו אני מרגיש.

אנונימי.ת: תמיד הרגשתי שרומנטיקה לא בשבילי ושעולם לא תהיה. המבוגרים שהכרתי בילדותי התייחסו לזה כחלק נורמלי מילדות, אבל תמיד ידעתי שאני שונה, במיוחד כשהילדים האחרים הראו סימני התאהבויות. רק כשהתבגרתי מצאתי מילה שתיארה את היעדר המשיכה שלי. כשגדלתי, שמעתי על הטרואים, הומואים ולסביות, ולעיתים נדירות על ביסקסואלים, אבל לא על א-רומנטיים.

בריטית: גיליתי על המונח דרך האינטרנט. רוב המאמרים שמצאתי קישרו לאתרים כמו AVEN (הערת הכותבת: Asexual Visibility and Education Network), או שנכתבו מנקודת מבט א-מינית א-רומנטית. חיפשתי דברים כמו "מעולם לא רציתי להתחתן" או "לא רוצה רומנטיקה" וכו', שלא יעילים לאנשים ג'נדרקווירים, פאנסקסואלים וא-רומנטיים.

ג'ני: מישהו התאהב בי. נפגשנו בהופעה בלונדון שנתיים קודם לכן ושמרנו על קשר. נפגשנו בהופעה נוספת אחרי מספר חודשים (ביום שלמחרת היה לנו דייט שלא חשבתי עליו ככזה). היו הרבה רמזים, אבל הבנתי את זה כשהוא נישק אותי כשנשארתי בדירה שלו בלונדון לכמה ימים. מיד לאחר מכן סיפרתי לו שאף פעם לא הייתי מאוהבת ושאני לא חושבת שאני יכולה להתאהב. עוד לא הכרתי את המושג "א-רומנטיות". התנשקנו והתכרבלנו ואהבתי את זה (מה שבלבל אותו, כי הוא חשב שזה אומר שאני אוהבת אותו). דיברנו הרבה. אהבתי את איך שהדברים היו, אבל ידעתי שאני לא יכולה להתאהב, ולא רציתי להיות במערכת יחסים ממספר סיבות אחרות. החלטנו שאבוא לונדון לכמה ימים, כדי לדבר פנים מול פנים. לא באמת הגענו למסקנה. כשחזרתי הביתה חיפשתי בגוגל "לא מסוגלת להתאהב", וכך גיליתי. לא סיפרתי לו מיד, אלא חודשים מאוחר יותר, אני חושבת.

הלנה: הייתי צריכה רק למצוא את המילה "א-רומנטית", שגיליתי באופן אקראי בפייסבוק או בטמבלר (ראיתי אותה שנים לפני כן ב-AVEN, אבל היה נראה שהיא משמשת רק א-רומנטיים א-מיניים, כך שדילגתי על זה), אבל הייתי מודעת לכך שאני לא מעוניינת בדייטים/מערכות יחסים מאז שאני זוכרת את עצמי. במשך הרבה זמן, עד שנות הנעורים המאוחרות שלי, חשבתי שרומנטיקה והתאהבות הן רק תחביבים טיפשיים. לא הבנתי שזה משהו שגם מבוגרים עושים.

נקשה: גיליתי כשגיליתי שאני א-מינית. לפני כן, לא הבדלתי בין משיכה מינית למשיכה רומנטית. רק ידעתי שאני לא נמשכת לאף אחד.

יובל: בסביבות גיל 20 למדתי באוניברסיטה. במהלך אותה שנה היה לי מחזר אובססיבי שלא הרפה ממני. הוא זכר את הלו"ז שלי בע"פ, נצמד אליי בתחב"צ והתעקש לעקוב אחריי לכל מקום. זה הגיע למצב שהוא גרם לי לבכות, הוא הבין את העניין והתנצל. במהלך אותה תקופה יצא לי לחשוב הרבה על איזה קשר אני מעוניין בו והאם בכלל. המחשבה על לצאת עם מישהו או מישהי פתאום קיבלה נופך כשאנשים החלו להתעניין בי באופן רציני. חשבתי על המשמעות של 'להסכים' לצאת עם אותם אנשים, והבנתי שאני לא מעוניין בכך. ניסיתי להסביר לאותם אנשים מה אני מרגיש, אך לא היה לי את המושג המתאים. חבר שהאזין לתחושות שלי הציע את המושג 'א-מיניות'. בעקבות ההצעה שלו, התחלתי לחקור את הזהות המינית והרומנטית שלי.

מה הזהות הא-רומנטית אומרת בשבילך?

נעם: ברגע שהייתה לי את המילה הזאת, הרגשתי הקלה מאוד מאוד גדולה. זה לא שאני משוגעת, צריכה לתקן את עצמי או ב"איחור התפתחותי". אז, קודם כל, הידיעה שזה משהו שמתחילה להתעצב סביבו איזושהי קהילה ושכן יש אנשים בתוך הקהילה הלהט"בית שמקבלים את זה, למרות שיש גם הרבה מאוד שלא, השקיטה אותי ועשתה לי סדר. גם התחיל אצלי איזשהו קטע של "מיסיונריות" של לגרום לאנשים שכן חווים משיכה רומנטית להבין שזה לא הכל בחיים. קחו צעד אחורה, זו עוד מערכת יחסים שיש לכם מתוך שלל מערכות יחסים אחרות בחיים שלכם. אתם לא צריכים לקבל את זה שבן זוג רומנטי מתייחס אליכם בדרך שלא הייתם מסכימים שחבר יתייחס אליכם וזה לחלוטין נורמלי שיהיו לכם חברים שתאהבו אותם כמו שאתם אוהבים כמו בני זוג, או משפחה שאתם אוהבים כמו בני זוג, מבחינת האינטנסיביות.

פטריק: אני בדרך כלל מאיית את זה "(א-)רומנטי", כי זה מונח מורכב. אני יכול לבצע מחוות שנראות כרומנטיות, כמו החזקת ידיים או קניית פרחים וכו'. להיות א-רומנטי לא אומר לא להתנהג באופן רומנטי עם אחרים. בשבילי, זה פשוט אומר שאין צורך או רצון במערכת יחסים רומנטית.

שושנה: זה אומר שאני לא צריכה למצוא תירוצים למה אני לא רוצה לצאת עם אנשים שאי לא רוצה לצאת איתם. אם אני לא מחבבת אותם, אני לא מחבבת אותם. הייתי באינספור דייטים חסרי משמעות, בניסיון למצוא ניצוץ ותמיד מצאתי תירוץ למה אני לא מעוניינת, כי לומר "אני לא מחבבת אותם" בתקופה ובגיל הזה לא נראה טוב מספיק. אנשים יאמרו לך שאת בררנית או צרת אופקים. אני קופיורומנטית. זה אומר שאני רוצה מערכת יחסים רומנטית, אבל כמעט ולא חווה משיכה רומנטית. זה מייגע. זה כמו להיות סופר רעבה במסעדה, אבל לא לאהוב שום דבר מהאוכל שבתפריט! ואת חייבת לשבת ולצפות בכולם מסביבך אוכלים לשובע.

אמבר: להיות א-רומנטית אומר, בשבילי, להיות מרוצה ממערכות היחסים האפלטוניות שיש לי, לא לרצות קירבה רומנטית משום סוג.

דרבי: זו תזכורת יומית לכך שאין בי שום דבר שלא בסדר ושיש אלפי אנשים אחרים שמבינים את המאבק. זה יכול להפוך דברים למביכים לפעמים, אבל זה חלק ממי אני והשלמתי עם זה לחלוטין.

רוז: אני מחשיבה את עצמי לא-רומנטית אפורה. זה אומר שאני בקושי חווה רגשות רומנטיים, וכשאני חווה אותם, הם לא מאוד חזקים, ברמה שאני רואה וחווה מערכות יחסים באופן שמאוד שונה מאיך שרוב האנשים רואים אותן. אני גם חווה רגשות שהם לא אפלטוניים או רומנטיים. מעבר לכך, בשונה מהרבה אנשים בקהילה הא-רומנטית, שלא רוצים לקיים מערכות יחסים קרובות יותר מאשר חברויות, אני נהנית מלצאת לדייטים וממערכות יחסים אינטימיות מחוייבות, למרות שחשוב לי שאנשים יכבדו את הגבולות שלי ורגשותיי בנוגע לרומנטיות, כמו שאני מנסה לכבד את הגבולות ואת הרגשות שלהם. יש עוד כמה מרכיבים לזהות הקווירית שלי – אני פאנסקסואלית, ג'נדרקוויר ועל הספקטרום הא-מיני – אבל לא-רומנטיות שלי יש את ההשפעה הכי גדולה (והכי כואבת) על איך שאני חווה את העולם.

פולין: הקלה. אף פעם לא אהבתי הגדרות, אבל אני חייבת להודות שמונחי מטרייה תמיד שימושיים, ותחושת השייכות לקהילה יכולה להיות כל כך חשובה! אני יכולה סוף סוף לומר לאנשים שלא, זה לא כי "אני עדיין צעירה" או כי "לא פגשתי את האדם הנכון עדיין" – אני עצמי וזה בסדר – זה קיים! מעבר לזה, זה אומר שאני יכולה להיות פנויה ולהיות שמחה בנוגע לזה, לא לרצות שזה ישתנה, מבלי תחושת אשמה או כישלון. זה אומר שאני לא צריכה להצדיק את עצמי יותר, וזה מרגיש נהדר!

עוד בנושא:  בדיוק כמו שיש סקס בלי אהבה, יש אהבה בלי סקס

לוקה: זה אומר שאני לא שבורה. שאני לא לבד. זה גם אומר שאני לא צריכה להיכנע ללחץ להיות במערכת יחסים רומנטית.

אנאליז: אני א-רומנטית/קווארומנטית, אבל משתוקקת לקירבה. לפעמים אני מקבלת ווייב רומנטי-אפור מאנשים, אבל לוקחות לי יותר מ-10 שנים עד שאני מרגישה קרובה כל כך לאנשים האלה.

דקלן: הבנתי שאני א-רומנטי לפני יותר משנה ואני מרגיש שאני מבין את עצמי הרבה יותר טוב. תכונות שבעבר הפריעו לי בעצמי פתאום נהיו לי הגיוניות. העובדה שיש לי חבר א-רומנטי מאוד עזרה לי, ולמדתי ממנו הרבה. אני מרגיש יותר בטוח ויותר בנוח עם עצמי.

ריאן: היא אומרת שאני יכול להיות מי שאני באמת. אני לא חייב לחיות רק כדי לשמח אנשים אחרים.

אנונימי.ת: הרבה, למען האמת. היא משפיעה על החיים שלי מאוד, כי זו לא רק הבדלה בשאלה אל מי אמשך, אבל גם מה אני לא חווה שאחרים חווים. רומנטיקה נמצאת בכל מקום, וכאן בארה"ב, מערכות יחסים רומנטיות הן מערכות היחסים היחידות שמקובלות חברתית. אנשים כאן לא אוהבים להתיידד, ואם הם עושים את זה, זה כדי לעזור לעצמם להתחתן. אנשים מתיידדים בתקווה שמערכת היחסים תהפוך לרומנטית, או במטרה לקבל עצות בנוגע למערכות יחסים רומנטיות. זה מאוד מבודד בשביל א-רומנטיים. יש לנו את אותם צרכים חברתיים כמו לאחרים, אבל הדגש על רומנטיקה בחברה שלנו הופך אותם למאוד קשים למימוש.

בריטית: הרעיון של זוגיות/נישואים דיי דוחה אותי. אני רוצה לעשות הרבה דברים שנחשבים לרומנטיים עם חברים שלי, משהו שנתפס כטאבו אפילו לדבר עליו בתרבות שלי.

ג'ני: הרבה. היא גרמה לי להבין למה אף פעם לא התאהבתי, ולמה אפילו כשחיבבתי אנשים, לא החשבתי את זה כקראש. הכרתי אנשים שחושבים באופן דומה. זה גרם לי להיות יותר מודעות לגיוון.

הלנה: במשך הרבה זמן, חשבתי שזו ברירת מחדל ושאחרים עוקבים אחרי אופנה חולפת. עכשיו אני פשוט שמחה שאני לא חווה קראשים או התאהבויות ולא קובעת את החיים שלי לפי חיים של אחרים.

נקשה: אני א-מינית וא-רומנטית. הרגשתי טוב כשגיליתי את זה, כמו חתיכות פאזל שהתאימו.

יובל: הנטייה הא-רומנטית שלי היא סיפור די מורכב. עד היום אין לי באמת הגדרה למה שאני מרגיש, אך א-רומנטיות זו ההגדרה הכי קרובה לתחושות שלי. בגדול, אני פשוט לא מעוניין לצאת עם אנשים. לא באופן רומנטי ולא באופן מיני. אני יכול להימשך לאנשים, בעיקר לגברים, אבל זה לא אומר שאני מעוניין לצאת עימם. כשאני חוזר מיום לימודים או עבודה ארוך, אני רוצה את השקט שלי ואת הפינה שלי. אני לא מעוניין לחלוק את הדירה שלי עם עוד אדם, ואני לא רוצה להיות כבול בהחלטות, ולו הקטנות ביותר, מבחינת החיים שלי. אין לי בעיה להתפשר, אבל איכשהו, אני לא רואה את עצמי שמח במערכת יחסים שכזו. אין לי פחד להיכנס למחויבות ולמערכת יחסים זוגית, אני לא עוצר את עצמי, פשוט באמת שאין לי צורך לחלוק את חיי עם עוד אדם. טוב לי "לבד", למרות שמן הסתם אני לא לבד ולא מרגיש לבד. אני לא נגד רומנטיות, אין לי פשוט את הצורך הזה.

למה שבוע המודעות לספקטרום הא-רומנטי חשוב לדעתך?

נעם: התשובה הכי פשוטה והכי קלה היא כי לאנשים אין מושג מה זה. קודם כל, שיקבלו אותנו במרחבים הלהט"ביים. יותר מזה, שאנשים יידעו שא-רומנטיות וא-מיניות זה לא אותו הדבר. זה אחד הדברים שהכי כואבים לי, כי כן יש לי משיכה מינית. יש לי משיכה מינית סטרייטית. אני מגדירה את עצמי כאישה ונמשכת לגברים. זה הרבה יותר קשה להתנהל ככה, כי אנשים אומרים לי "טוב, אז את סטרייטית שלא בוגרת מספיק", "את סטרייטית שלא מצאה את הבן אדם הנכון" ואני צריכה לאבק, גם מול הסטרייטים וגם מול הקהילה, על זה, שזו זהות אמיתית שמגיע לה מקום. הרבה פעמים זה יוצא מול א-מיניים עצמם שטוענים שא-רומנטיות כאילו שייכת להם, זה נמצא בתוך הא-מיניות. חשוב לי שיהיה שבוע מודעות ספציפית לא-רומנטיות, כדי שלא יוכלו לטאטא את זה מתחת לשטיח. אנשים יהיו חייבים להיות מודעים לזה שזה משהו שקיים בפני עצמו, זה משהו שהוא לגיטימי.

אמבר: אני יודעת שיש אנשים כמוני, צעירים ממני, שמרגישים כאילו שהם שבורים, כאילו שמשהו חסר כי הם לא רוצים את אותם הדברים שהאנשים בסביבתם רוצים, ואולי לראות מודעות לספקטרום הא-רומנטי תעשה בשבילם את מה שעשתה בשבילי: להראות להם שהם לא לבד, שלמה שהם מרגישים (או לא מרגישים) יש שם, יש מקום בעולם.

דרבי: הרבה אנשים לא מודעים לכך שא-רומנטיים קיימים, או בוחרים להאמין שאנחנו דבר חד-פעמי, מבלי להבין כמה מאיתנו נמצאים על הספקטרום הא-רומנטי. שבוע המודעות לספקטרום הא-רומנטי מאוד חשוב למטרות ידע והכרתנו. הוא גם עוזר כדי לספק לנו תמיכה. לחיות בעולם שבקושי מעריך חברות אבל מאוד מעריך רומנטיקה זה די קשה, אבל ככל שנעלה מודעות, עולה הסיכוי ליותר ייצוג.

רוז: אני מרגישה שא-רומנטיות זו לא זהות מאוד מוכרת, והרבה אנשים שהיא הייתה יכולה להיות שימושית בשבילם מעולם לא שמעו עליה או שקלו אותה. בנוסף לכך, להיות א-רומנטית יכולה להיות חוויה קשה וליצור הרבה קונפליקטים במערכות החיים הבין-אישיות שלך. חלק מזה נובע מחוסר הבנה. על ידי הגברת מודעות והבנה של הספקטרום הא-רומנטי ומה המשמעות האמיתית שלו, העולם נהיה מקום קל ובטוח יותר לאנשים שעל הספקטרום הזה.

איזבלה: קודם כל, להרגיש מוזרה, חולה ושבורה זה לא נעים. הלוואי שידעתי יותר כשהייתי צעירה יותר, כי זה היה משחרר אותי מהרבה כאב פנימי והיה גורם לי להיות פחות צייתנית כלפי ניסיונות שידוך. עם יותר מודעות, אני מקווה שא-רומנטיים אחרים לא יעברו את זה ושיהיה להם יותר קל לקבל את עצמם. זה גם נהדר לחסל דעות קדומות, אבל אני חוששת שעוד יש לנו דרך ארוכה לפני כן. אנחנו מתמודדים עם הרבה שליליות כי אנחנו בלתי נראים. מתעלמים מאיתנו בכל פעם אפשרית. הנטייה שלנו נחשבת ל"שלב", "שטות מומצאת", או "יותר מדיי הגדרות, תשתחררו זה" (אני שונאת את זה במיוחד, מאחר שזה בעצם אומר "שחרור עצמכם על ידי קבלת הדרך בה אתם לא מזדהים עדיף על פני מה שמביא לכם קבלה-עצמית). רוב המאבקים שלנו נוצרים כי אנשים מסרבים להאמין שאנחנו קיימים. אני לא בטוחה שיעזבו אותנו לנפשנו כשיאמינו לנו. אני מקווה, אבל מפקפקת בזה. אנחנו חייבים להיראות ולהתקבל כמו שאנחנו – אנשים ממוצעים, אבל ללא משיכה רומנטית.

אנונימי.ת: היכולת לחוות משיכה רומנטית הרבה פעמים נתפסת ביחד עם היכולת לחוש אמפתיה, כך שאנשים שלא מבינים א-רומנטיים חושבים שאנחנו סוציופתיים. כשאנחנו לא יוצאים מהארון, חושבים שאנחנו הומואים/לסביות או שיש לנו הפרעה כלשהי, והופכים אותנו למטרה להטרדות ולאפליה. ילדים א-רומנטיים הרבה פעמים מהווים מטרה לבריונים בילדותם. גם עכשיו, אני עוד חווה אפליה והטרדות בגלל הנטייה שלי. לא חוויתי איומי אלימות בגלל היותי א-רומנטי.ת כמו שחוויתי כי אני א-מיני.ת, אבל היו לי סטוקרים ועברתי דברים אחרים בגלל זה. למרות כל חוסר הסובלנות שאנחנו צריכים להתמודד איתו, אין הרבה מחקר בנושא. צריכים להיעשות עוד מחקרים, וכדי שזה יקרה, צריכה להיות מודעות לקיומנו. המחקר המועט שיש מראה תוצאות מדאיגות. לא משנה איפה נמצאים, קיימת בושה בלא להיות במערכת יחסים רומנטית. כאן בארה"ב יש מיסים כבדים ואפליות נוספות, כמו מגורים ואפילו בריאות. אנשים לא צריכים לחוות אפליה, לא משנה מה הנטייה שלהם או הסטטוס הזוגי, ואם הבעיות שלנו יילקחו ברצינות, זה יעזור לא רק לא-רומנטיים.

בריטית: אני תוהה אם שבוע אחד מספיק, אפילו אם אפשר היה לערב את המדיה המיינסטרימית או אנשים מפורסמים.

נקשה: מודעות יכולה להיות תמיד. אבל חשוב שאנשים יכירו את הדברים האלה, ואני מרגישה שכל העולם נשען על רומנטיקה. צריכים לדעת שיש יותר מאשר רומנטיקה בחיים של חלק מהאנשים.

יובל: אני שמח שיש רצון ומוכנות להעלות מודעות לנושא. סה"כ, אני חושב שזה חשוב שאנשים ישמעו על תחושות שונות של אנשים שונים. לעתים, אנחנו כל-כך מקובעים בתפיסה כי כולם רוצים שהחיים שלהם ינועו תחת המסלול של לימודים-עבודה-זוגיות-ילדים שכשמישהו סוטה מהנורמה, קשה לנו לקבל או להכיל אותו. אני רק רוצה להגיד שכמו שלרצות מערכות יחסים שונות (ובריאות) זה בסדר, כך גם לא לרצות זה בסדר.

בא לך עוד? הנה זה בא...

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    כל הכבוד ! חשוב מאד

השארת תגובה